סיטי סייטסיינג מילאנו (City Sightseeing Milan) היא רשת של ארבעה קווי אוטובוס קומותיים פתוחים עם יותר מ-40 תחנות, וכרטיס אחד ל-24, 48 או 72 שעות תקף בכולם. ההדרכה הקולית אינה כוללת עברית - מאזינים באנגלית או בשפה אחרת. הכרטיס משתלם בעיקר למי שרוצה להגיע לסן סירו, לסיטי לייף ולנאביליו בלי להתעסק במטרו.

השוואת מחירים והזמנה: סיטי סייטסיינג מילאנו

GetYourGuideבדיקת מחיר ★4.0 · 8,128 ביקורות

להזמנה ←

Headoutמ-$25.2 ★4.2 · 1,619 ביקורות

להזמנה ←

Tiqetsמ-$27.9 ★3.9 · 392 ביקורות

להזמנה ←

Viatorמ-$25.6 ★3.6 · 1,299 ביקורות

להזמנה ←

כדאי להשוות - אותה חוויה עשויה להימכר במחיר שונה אצל כל ספק. לחצו "להזמנה" לבדיקת המחיר והזמינות העדכניים ולתפיסת מקום לתאריך שלכם.

מילאנו שונה מרומא או מפריז בנקודה אחת שמכריעה: הלב ההיסטורי שלה קטן, ובין הדואומו, לה סקאלה וטירת ספורצה הולכים ברגל. הערך של אוטובוס התיירים כאן נמצא דווקא בקצוות - באצטדיון, ברובע המגדלים החדש, בתעלות - ובישיבה נוחה למי שהליכה ארוכה קשה לו.

השווינו את אותו כרטיס אצל ארבעה ספקים, ובדקנו את רשימת שפות ההדרכה מול נתוני ה-API של Tiqets ומול הדף הרשמי של המפעיל. התוצאות שזורות בכל חלק.

מה זה סיטי סייטסיינג מילאנו ומה מקבלים בכרטיס?

כרטיס אחד פותח את כל ארבעת הקווים של המפעיל, בלי הגבלה על מספר העליות והירידות בתוך חלון התוקף. זה ההבדל המעשי מול ערים שבהן כל קו נמכר בנפרד: כאן לא בוחרים מסלול מראש, אלא מחליטים בבוקר לאן נוסעים.

הצי קטן יחסית - שבעה אוטובוסים על ארבעה קווים ויותר מ-40 תחנות - וזו העובדה שמסבירה כמעט כל ביקורת שלילית על השירות. כששבעה כלי רכב מתחלקים בין ארבעה מסלולים, ההמתנה בקווים הצדדיים ארוכה. כדאי לדעת את זה לפני שקונים.

מה כלול

• נסיעה חופשית בכל הקווים למשך התוקף שנבחר.
• הדרכה קולית מוקלטת באוזניות, ובנוסף ערוץ ילדים באנגלית, איטלקית וספרדית.
• Wi-Fi חינם באוטובוס.
• אפליקציית Sightseeing Experience עם מיקום האוטובוסים בזמן אמת, זמני המתנה ומפה.
• סיור רגלי דיגיטלי במרכז, זמין באפליקציה בחמש שפות.

מה לא כלול

כניסה לאתרים. הדואומו, המוזיאון של לה סקאלה ו"הסעודה האחרונה" דורשים כרטיס נפרד, ואת האחרון מזמינים שבועות מראש. האוטובוס מביא אתכם לפתח - לא פנימה.

אילו קווים יש ואילו תחנות עיקריות בכל אחד?

ארבעה קווים, לכל אחד אופי אחר: היסטורי, מודרני, ספורט ותעלות. הקווים נפגשים באזור הטירה והדואומו, כך שמחליפים ביניהם בלי לחצות את העיר.

קו A - המרכז ההיסטורי

הקו האדום עובר בטירת ספורצה, בסנטה מריה דלה גרציה (שם נמצאת "הסעודה האחרונה"), בפיאצה קורדוזיו, בדואומו ובתיאטרון לה סקאלה. זה הקו שרוב הנוסעים עולים עליו ראשון, אבל גם הקו שהכי קל להחליף בהליכה.

קו B - מילאנו המודרנית

הקו הכחול יוצא אל התחנה המרכזית, אל המגדלים החדשים ואל רחובות הקניות. הוא הקו התדיר ביותר ברשת. למי שהמלון שלו ליד התחנה המרכזית, זה הקו שמחבר אותו למרכז.

קו C - ספורט

הקו הירוק מגיע לאצטדיון סן סירו, לקאזה מילאן ולרובע סיטי לייף. זה הקו הדליל ביותר, עם אוטובוס בערך כל שעה וחצי, ולכן מי שיורד בסן סירו לסיור באצטדיון חייב לבדוק מתי עובר הבא לפני שהוא נכנס.

קו D - נאביליו

הקו הצהוב עובר בקורסו מג'נטה ויורד דרומה אל תעלות הנאביליו. ביום התעלות שקטות. בערב הן מתמלאות, אבל האוטובוס האחרון יוצא הרבה לפני שעת האפריטיבו, כך שחזרה מהנאביליו בערב היא במטרו או בחשמלית.

מספרי התחנות המדויקים והסדר המלא מופיעים במפה שבאפליקציה ובמפת הנייר שמקבלים בעלייה.

באיזו תדירות האוטובוסים עוברים ומתי הם פועלים?

התדירות נעה בין 20 דקות ל-90 דקות, והפער הזה הוא כל הסיפור. הקו הכחול עובר כל 20 עד 30 דקות, האדום והצהוב בתדירות בינונית, והירוק לסן סירו בערך כל שעה וחצי.

הפעילות מתחילה באמצע הבוקר ולא מוקדם - האוטובוסים הראשונים יוצאים סביב עשר, ובקו האדום מאוחר יותר - והאחרונים יוצאים בשעות אחר הצהריים המאוחרות, לפני שהעיר נדלקת. לוחות הזמנים משתנים בין עונות, ולכן את השעות של היום שלכם בודקים באפליקציה של המפעיל בבוקר הנסיעה ולא סומכים על צילום מסך ישן.

מה מדווחים נוסעים על ההמתנה

התלונה שחוזרת יותר מכל אחרת בביקורות היא המתנה ארוכה מהמובטח, בעיקר בקווים הצדדיים ובשעות העומס של אחר הצהריים, כשהתנועה סביב הטבעת הפנימית נעמדת. הפתרון פשוט: לפתוח את המעקב החי באפליקציה לפני שיוצאים לתחנה, ולא לעמוד ולחכות על המדרכה.

ימים מיוחדים

השירות פועל כל השבוע, כולל שבת וראשון. ב-25 בדצמבר הוא מושבת. בימי משחק בסן סירו ובשבוע האופנה התנועה כבדה במיוחד, וסיבוב שלם נמשך הרבה יותר מהרגיל.

האם יש הדרכה בעברית באוטובוס התיירים של מילאנו?

לא. אין ערוץ עברי בהדרכה הקולית של סיטי סייטסיינג מילאנו. בדקנו את הרשימה בשני מקומות, ובאף אחד מהם עברית לא מופיעה.

נתוני ה-API של Tiqets מפרטים שמונה שפות: אנגלית, צרפתית, גרמנית, איטלקית, יפנית, פורטוגזית, רוסית וספרדית. המפעיל עצמו מצהיר על עשר שפות, וספקים אחרים מוסיפים לרשימה ערבית וסינית. עברית אין באף גרסה.

מה עושים בלי עברית

• דוברי רוסית במשפחה - יש ערוץ רוסי מלא, וזה פתרון טוב לסבא וסבתא.
• ילדים - ערוץ הילדים קיים רק באנגלית, איטלקית וספרדית, ולכן לילד ישראלי צעיר הוא לא יעזור.
• אוזניות - מחלקים אוזניות חד-פעמיות פשוטות. מי שמביא אוזניות חוט רגילות משלו שומע טוב יותר, בעיקר בקומה העליונה הפתוחה.

עוד דבר שחוזר בביקורות: בהקלטה יש קטעי מוזיקה ארוכים בין הסברים, והתוכן עצמו בסיסי. מי שמצפה לסיור מעמיק יתאכזב, ומי שרוצה רקע קל תוך כדי נסיעה יקבל בדיוק את זה.

איזה כרטיס לקחת - 24, 48 או 72 שעות?

לרוב המטיילים הישראלים 24 שעות מספיקות. ארבעת הקווים יחד נכנסים ליום אחד מלא אם מתחילים עם האוטובוס הראשון, והיום השני במילאנו שייך בדרך כלל לדואומו מבפנים, לקניות או לטיול יום לאגם קומו.

התוקף נספר בשעות רצופות מרגע העלייה הראשונה ולא לפי יום קלנדרי, ומכאן הטריק שהכי משתלם: מי שמפעיל כרטיס של 24 שעות בצהריים מקבל אחר צהריים שלם ועוד בוקר למחרת, כלומר שני חצאי יום במחיר של אחד.

מתי 48 או 72 שעות שוות את התוספת

• כשנוסעים עם מבוגרים או עם עגלה והאוטובוס משמש תחבורה יומיומית בין המלון למרכז.
• בסופי שבוע של הקיץ: כרטיס 72 השעות של שבת-ראשון בין יוני לספטמבר כולל גם סיור לילה - סיבוב אחד בלי ירידות, שיוצא מלארגו קאירולי.

איפה מזמינים

הכרטיס זהה אצל כל הספקים, וההבדל הוא במחיר ובתנאים. בהשוואה שערכנו, הכרטיס ב-Headout והכרטיס ב-Viator יצאו מעט זולים מהשאר. הכרטיס ב-GetYourGuide הוא זה עם מספר הביקורות הגדול ביותר, מעל שמונת אלפים, והכרטיס ב-Tiqets מאפשר ביטול ושינוי תאריך חינם עד 24 שעות לפני. המחירים המעודכנים מופיעים בטבלת ההשוואה.

איפה עולים ואיך מממשים את השובר?

עולים בכל תחנה של הרשת, והשובר שבטלפון מוחלף לכרטיס נייר אצל הצוות בעלייה לאוטובוס. אין צורך להדפיס ואין משרד שחייבים לעבור בו קודם.

שלוש נקודות העלייה הנוחות

• פורו בונפרטה - מול טירת ספורצה. רוב הקווים יוצאים מכאן, וזו הנקודה הטובה ביותר לתפוס מקום בקומה העליונה.
• פיאצה דל דואומו - הכי מרכזית, אבל האוטובוס מגיע אליה כבר מלא למחצה.
• התחנה המרכזית - נוחה למי שמגיע ברכבת או לן באזור.

סדר הפעולות

• מזמינים מראש ומקבלים שובר במייל.
• מורידים את האפליקציה של המפעיל ובודקים איפה האוטובוס הקרוב.
• מציגים את השובר בטלפון יחד עם תעודה מזהה ומקבלים כרטיס נייר ומפה.
• שומרים על כרטיס הנייר - הוא זה שמציגים בכל עלייה נוספת.

מזוודות גדולות ותרמילים גדולים אסורים באוטובוס. זו המלכודת של מי שמתכנן סיבוב אחרון ביום הטיסה: את המטען מפקידים קודם בשמירת החפצים בתחנה המרכזית.

למי אוטובוס התיירים של מילאנו מתאים ולמי לא?

הוא מתאים למי שרוצה לראות את מילאנו שמחוץ לטבעת ההיסטורית בלי ללמוד את המטרו, ולא מתאים למי שבא רק בשביל הדואומו והגלריה.

מי ירוויח ממנו

• ביקור ראשון של יום או יומיים - מקבלים תמונה של העיר כולה, כולל המגדלים והתעלות.
• מבוגרים ומי שמתקשה בהליכה - האוטובוסים נגישים לכיסאות גלגלים ולעגלות.
• אוהדי כדורגל - הקו הירוק מביא עד סן סירו וקאזה מילאן.
• משפחות בקיץ - ישיבה בין אתר לאתר חוסכת את ההליכה בחום.

החסרונות

הצי קטן וההמתנות ארוכות. הקומה העליונה חשופה לשמש, ובצהרי יולי ואוגוסט היא לוהטת, אז נוסעים בבוקר או אחרי ארבע ויושבים בצד המוצל. ההדרכה שטחית ואין בה עברית. ובמרכז ההיסטורי עצמו ההליכה מהירה מהאוטובוס כמעט תמיד, משום שהתנועה איטית והמרחקים קצרים.

החלופה

מי שרוצה רק את המרכז מסתדר ברגל, ואת הנאביליו וסיטי לייף מגיעים במטרו בכרטיס יומי של התחבורה הציבורית. במילאנו פועל גם מפעיל שני, וההשוואה בין השניים נמצאת באוטובוס התיירים במילאנו. מי שממשיך דרומה ימצא את אותו מותג גם בסיטי סייטסיינג רומא.

איך מנצלים יום אחד עם הכרטיס?

מתחילים בקו הדליל ומסיימים בקו התדיר. זה הפוך ממה שרוב הנוסעים עושים, וזה מה שחוסך את ההמתנה הארוכה של אחר הצהריים.

סדר מוצע

• בוקר - עולים בפורו בונפרטה על הקו הירוק לסן סירו ולסיטי לייף, כשהתנועה עוד קלה והאוטובוס ריק.
• צהריים - חוזרים לטירה ועוברים לקו הצהוב אל הנאביליו. יורדים לארוחת צהריים ליד התעלה.
• אחר הצהריים - הקו הכחול אל המגדלים והתחנה המרכזית. הוא עובר כל 20 עד 30 דקות, כך שאין סיכון להיתקע.
• לפני הערב - את הקו האדום עושים חלקית, ואת הקטע בין לה סקאלה לדואומו סוגרים ברגל דרך הגלריה.

מי שיש לו כרטיס ל"סעודה האחרונה" בונה את היום סביב שעת הכניסה: יורדים בסנטה מריה דלה גרציה לפחות חצי שעה לפני, כי איחור שם פירושו אובדן הכרטיס, ואוטובוס התיירים לא מתחייב לשעת הגעה.

הצעד הבא: לפתוח את טבלת המחירים, לבחור כרטיס של 24 שעות עם ביטול חינם, ולהוריד את האפליקציה של המפעיל כבר בארץ.

מה חשוב לדעת לפני שעולים לאוטובוס

• כרטיס אחד תקף בכל ארבעת הקווים, והתוקף נספר בשעות רצופות מהעלייה הראשונה.
• אין הדרכה בעברית. יש אנגלית, רוסית, צרפתית, ספרדית ושפות נוספות.
• הקו הירוק לסן סירו עובר בערך כל 90 דקות - בודקים באפליקציה לפני שיורדים.
• השובר בטלפון מוחלף לכרטיס נייר בעלייה, ואת כרטיס הנייר שומרים עד סוף התוקף.
• מזוודות ותרמילים גדולים אסורים באוטובוס.
• סיור הלילה פועל רק בקיץ וכלול בכרטיס 72 השעות של סוף השבוע.

טעויות שכדאי להימנע מהן

• לקנות את הכרטיס רק בשביל הדואומו, לה סקאלה והטירה - שלושתם במרחק הליכה זה מזה.
• לחכות על המדרכה בלי לפתוח את המעקב החי באפליקציה.
• לתכנן חזרה מהנאביליו בערב עם אוטובוס התיירים, שמסיים לפעול אחר הצהריים.
• לבנות על האוטובוס כדי להגיע בזמן לסעודה האחרונה - אין התחייבות לשעת הגעה.
• לקחת 72 שעות לביקור של יומיים, כשכרטיס 24 שעות שמופעל בצהריים מכסה שני חצאי יום.
• לעלות עם מזוודה ביום הטיסה במקום להפקיד אותה קודם בתחנה המרכזית.

שאלות נפוצות

האם יש הדרכה בעברית בסיטי סייטסיינג מילאנו?

לא. ההדרכה הקולית זמינה באנגלית, צרפתית, גרמנית, איטלקית, יפנית, פורטוגזית, רוסית וספרדית, והמפעיל מצהיר על עשר שפות בסך הכול. עברית אינה אחת מהן.

איפה עולים על אוטובוס התיירים במילאנו?

בכל תחנה של הרשת. הנוחות ביותר הן פורו בונפרטה מול טירת ספורצה, פיאצה דל דואומו והתחנה המרכזית. מפורו בונפרטה יוצאים רוב הקווים וקל יותר למצוא מקום למעלה.

צריך להדפיס את השובר?

לא. מציגים את השובר בטלפון עם תעודה מזהה בעלייה לאוטובוס ומקבלים כרטיס נייר, שאותו מציגים בעליות הבאות.

האם האוטובוס פועל בשבת ובחגים?

כן, השירות פועל כל ימות השבוע. היום היחיד שבו הוא מושבת הוא 25 בדצמבר.

האם האוטובוס מגיע לסן סירו?

כן, בקו הירוק, שעובר גם בקאזה מילאן ובסיטי לייף. זה הקו הדליל ביותר, בערך כל 90 דקות, ולכן בודקים את שעת האוטובוס הבא לפני שנכנסים לסיור באצטדיון.

האם אפשר לעלות עם עגלת תינוק או כיסא גלגלים?

כן, האוטובוסים נגישים לעגלות ולכיסאות גלגלים. מזוודות ותרמילים גדולים אסורים.

כמה זמן מספיק - 24 או 48 שעות?

לרוב 24 שעות. ארבעת הקווים נכנסים ליום אחד אם מתחילים בבוקר, והתוקף נספר בשעות רצופות, כך שהפעלה בצהריים נותנת גם את הבוקר שלמחרת.