אוטובוס התיירים בפיליפ איילנד (Phillip Island) הוא קו אחד בלבד - פיליפ איילנד אקספלורר, מיניבוס ממוזג שמקיף 22 תחנות ויוצא כל 90 דקות. הוא משתלם למי שישן על האי בלי רכב ורוצה להגיע לקואלות, לאי צ'רצ'יל ולנוביז. הדרכה בעברית אין - הנהג מסביר באנגלית, ואין אוזניות. למצעד הפינגווינים הוא אינו מגיע.

השוואת מחירים והזמנה: פיליפ איילנד אקספלורר פיליפ איילנד

GetYourGuideבדיקת מחיר

להזמנה ←

Viatorמ-$24.9

להזמנה ←

כדאי להשוות - אותה חוויה עשויה להימכר במחיר שונה אצל כל ספק. לחצו "להזמנה" לבדיקת המחיר והזמינות העדכניים ולתפיסת מקום לתאריך שלכם.

שני דברים מפתיעים כאן את מי שמכיר אוטובוסי תיירים מערים גדולות. הרכב אינו אוטובוס קומותיים פתוח אלא מיניבוס קטן, והתדירות נמוכה: חמש יציאות ביום, כך שכל ירידה בתחנה עולה שעה וחצי לפחות. מי שמתכנן את היום לפי הנתון הזה מרוויח יום מסודר בלי נהיגה בצד שמאל; מי שמצפה לקפוץ בין עשר תחנות מתאכזב.

בדקנו את הכרטיס אצל ארבעת הספקים שאנחנו משווים באתר: הוא נמכר אצל שניים מהם בלבד, וטבלת המחירים החיה מציגה את שניהם זה לצד זה.

האם אוטובוס התיירים בפיליפ איילנד שווה את הכסף?

כן - אבל רק למי שנמצא על האי בלי רכב. זו השורה התחתונה, והיא נובעת ממבנה התחבורה באי: האוטובוס הציבורי נוסע לאורך הכביש הראשי בין קאוס (Cowes) לסן רמו (San Remo) ולא מתקרב לנוביז, לריל, למסלול המרוצים או לחופי הדרום, כך שבלי רכב ובלי הקו הזה נשארים עם מוניות או עם הרגליים.

למי הוא מתאים

• מי שלן בקאוס או בסביבתה והגיע באוטובוס הבין-עירוני ממלבורן.
• מי שלא רוצה לנהוג בצד שמאל בכבישים כפריים עם חיות בר בשוליים.
• משפחות עם עגלה - עגלות עולות לרכב, ותינוקות יושבים על הברכיים.
• מי שמתכנן טעימות ביקב ומעדיף שמישהו אחר ינהג.

למי הוא מיותר

מי ששכר רכב לא צריך אותו. האי קטן, החניה ליד האטרקציות נוחה, והרכב נותן את מה שהקו לא נותן: חופש לעצור עשר דקות בתצפית ולהמשיך. גם מי שמגיע ממלבורן ליום אחד בעיקר בשביל הפינגווינים יוצא מופסד, כי הקו מסיים את היום לפני שהפינגווינים עולים מהים. במקרה כזה סיור מאורגן ממלבורן שכולל את המצעד וחזרה לעיר פותר את הבעיה כולה.

מטיילים בכיסא גלגלים צריכים לדעת מראש: הרכב אינו נגיש לכיסאות.

פיליפ איילנד אקספלורר: מה מקבלים בקו היחיד של האי?

פיליפ איילנד אקספלורר הוא מיניבוס ממוזג לקבוצה קטנה שמקיף את האי בלולאה אחת של 22 תחנות, עם נהג מקומי שמסביר תוך כדי נסיעה. אין קומה עליונה פתוחה ואין מערכת שמע עם ערוצי שפות - מי שחיפש אוטובוס קומותיים בפיליפ איילנד לא ימצא כזה.

מה כלול בכרטיס

• נסיעה חופשית בלולאה, עלייה וירידה בכל תחנה.
• הסברים וטיפים מפי הנהג, באנגלית אוסטרלית.
• מיזוג אוויר ו-Wi-Fi ברכב.

מה לא כלול

דמי הכניסה לאטרקציות אינם חלק מהכרטיס. שמורת הקואלות, האי צ'רצ'יל, מפעל השוקולד והטעימות ביקב משולמים בנפרד, וכדאי לחשב אותם בתקציב היום לפני שמחליטים כמה תחנות לכלול.

הדרכה בעברית

אין. זו לא שאלה של אוזניות שחסר בהן ערוץ - פשוט אין אוזניות. ההסבר חי, באנגלית בלבד, ומי שהאנגלית שלו בסיסית ייהנה מהנוף ומההסעה ופחות מהסיפורים. הטיפ שחוזר אצל נוסעים: הנהגים מזכירים בכל תחנה מתי האיסוף הבא, אז שווה להקשיב לפחות לחלק הזה.

איפה מזמינים

הכרטיס מוזמן מראש בלבד, ואי אפשר לסמוך על קנייה אצל הנהג. הוא זמין דרך GetYourGuide - כרטיס Hop On Hop Off לפיליפ איילנד, עם ביטול חינם עד 24 שעות לפני ושובר בנייד, שזה בדיוק מה שצריך באי שבו מזג האוויר משתנה מהר.

מה המסלול ואילו תחנות באמת שוות ירידה?

הלולאה יוצאת מקאוס בצפון האי, יורדת מזרחה דרך שמורת הקואלות וריל, חוצה לחופי הדרום, מגיעה עד סן רמו שמעבר לגשר, וחוזרת מערבה לאורך החוף הדרומי עד הנוביז בקצה המערבי. סיבוב מלא בלי ירידות אורך כשעה וחצי.

התחנות שרוב הנוסעים בוחרים

• שמורת הקואלות (Koala Conservation Reserve) - שבילי עץ מוגבהים בין צמרות האקליפטוס, בגובה העיניים של הקואלות.
• האי צ'רצ'יל (Churchill Island) - חווה היסטורית פעילה, חזקה במיוחד עם ילדים.
• הנוביז (The Nobbies) - טיילת עץ על צוקים בקצה האי, מול סלעי כלבי הים.
• מפעל השוקולד בניוהייבן - פתרון טוב ליום גשום.
• סמית'ס ביץ' (Smiths Beach) - חוף גלישה רחב ונוח למשפחות.

תחנות לקהל מסוים

חובבי מרוצים יורדים במרכז המבקרים של מסלול הגרנד פרי, חובבי היסטוריה צבאית במוזיאון הלאומי של ותיקי וייטנאם, והולכי רגל בתחנת וולמאי, שממנה יוצא שביל הפינקלס על צוקי קייפ וולמאי. פירמיד רוק (Pyramid Rock) וברי'ס ביץ' הן תחנות נוף קצרות, ושם בדיוק נמצאת המלכודת: התחנה שווה רבע שעה, אבל האיסוף הבא מגיע רק אחרי שעה וחצי. מי שיורד שם מביא מים, כובע וסבלנות.

כל כמה זמן יוצא האוטובוס וכמה תחנות מספיקים ביום?

האוטובוס יוצא מהתחנות המרכזיות חמש פעמים ביום, בהפרש של 90 דקות: הראשון בעשר בבוקר, והאחרון בארבע אחר הצהריים משמש בעיקר לאיסוף חזרה. המשמעות המעשית פשוטה: ביום מלא מספיקים שלוש תחנות בנחת, ארבע אם ממהרים.

החשבון שלא מופיע בעמודי ההזמנה

בכל תחנה נשארים 90 דקות או 180 דקות - אין אפשרות ביניים, כי אין אוטובוס ביניים. 22 תחנות נשמעות הרבה, אבל הן רשימת אפשרויות ולא תוכנית יום, ומי שמנסה לדחוס חמש או שש עצירות מגלה בצהריים שהוא מבלה את רוב הזמן בהמתנה לאיסוף. לכן בוחרים מראש.

יום אחד, שלוש תחנות, בסדר הלולאה

• בוקר: יציאה ראשונה מקאוס ולשמורת הקואלות. הקואלות ערניות יותר בשעות הקרירות.
• צהריים: האי צ'רצ'יל, או מפעל השוקולד אם הרוח חזקה. בשניהם יש איפה לשבת ולאכול.
• אחר הצהריים: הנוביז, ואיסוף אחרון חזרה לקאוס.

הסדר הזה הולך עם כיוון הנסיעה, ולכן אין בו נסיעות סרק. כרטיס חצי יום מתאים לשתי תחנות בלבד, והצירוף ההגיוני הוא קואלות והנוביז.

האיסוף האחרון

אחרי האיסוף של ארבע אין רכב נוסף. מי שמפספס אותו בנוביז או בחופי הדרום תלוי במונית, ובאי קטן זה לא תמיד עניין של דקות. את לוח היציאות המעודכן מאמתים בשובר ההזמנה ביום שלפני, כי לוחות עונתיים משתנים.

מאיפה עולים ואיך מגיעים לאי בלי רכב?

נקודת העלייה הנוחה ביותר היא התחנה המרכזית של קאוס, על הטיילת מול מלון פיליפ איילנד, כמה צעדים מהמזח ומרוב מקומות הלינה בעיירה. תחנה שנייה בקאוס נמצאת במערב העיירה, ברחוב צ'רץ', מול גלן איילה האוס (Glen Isla House).

תחנות עלייה נוספות

מי שלן מחוץ לקאוס יכול לעלות גם בריל, בסמית'ס ביץ', בניוהייבן או בסן רמו, מעבר לגשר. היציאות מתוזמנות לפי התחנות המרכזיות, ולכן מציגים את השובר בנייד לנהג ועולים - אין משרד להמרת כרטיסים.

ההגעה ממלבורן

אוטובוס בין-עירוני של V/Line יוצא מתחנת סאת'רן קרוס במרכז מלבורן ומגיע לקאוס עם החלפה אחת בדרך. זה עובד היטב למי שלן על האי לילה או שניים. זה לא עובד כטיול יום: האוטובוס הבין-עירוני אינו מגיע למצעד הפינגווינים, ואחרי המצעד אין אוטובוס חזרה לעיר.

מכאן הטעות הישראלית הנפוצה - לבנות יום אחד ממלבורן על תחבורה ציבורית, קו התיירים והפינגווינים יחד. שלושת החלקים לא מתחברים. או שישנים על האי, או שלוקחים סיור מאורגן.

מה עושים עם מצעד הפינגווינים?

מצעד הפינגווינים אינו חלק מכרטיס האוטובוס, והלולאה היומית לא מגיעה אליו. המצעד מתחיל עם השקיעה, שעות אחרי האיסוף האחרון, ודורש שני דברים נפרדים: כרטיס כניסה למצעד והסעה ערב ייעודית שמזמינים בנוסף לכרטיס היום.

איך משלבים בפועל

• מזמינים קודם את הכרטיס למצעד עצמו. בעונות העמוסות הוא אוזל לפני הכול.
• בודקים עם המפעיל הסעת ערב מקאוס למצעד וחזרה, ומזמינים אותה מראש.
• רק אז סוגרים את כרטיס היום, ובונים אותו כך שחוזרים לקאוס עם האיסוף האחרון ונשאר זמן לארוחה ולשכבה חמה.

קר שם בערב. גם בקיץ האוסטרלי הרוח מהים בחוף המצעד חודרת, ומי שיורד מהאוטובוס בחולצה קצרה אחרי יום שמשי מצטער על כך ביציע.

הנוביז, שנמצאים על אותו חצי אי כמו המצעד, כן נמצאים על הלולאה. לכן הגיוני להשאיר אותם לתחנה האחרונה של היום: הנוף לכיוון מערב הוא הטוב ביותר באור של אחר הצהריים, ומי שיש לו הסעת ערב מסודרת כבר נמצא בצד הנכון של האי מבחינת ההתמצאות.

איזה כרטיס מזמינים ומתי?

כרטיס יום מלא הוא הבחירה הנכונה כמעט לכולם, כי בתדירות של 90 דקות חצי יום מספיק לשתי תחנות בלבד. חצי יום מתאים רק למי שמגיע לאי בצהריים או רוצה בוקר על החוף.

מה בדקנו אצל הספקים

השווינו את אותו כרטיס אצל הספקים שבטבלה. התנאים זהים בעיקרם - ביטול חינם עד 24 שעות לפני ושובר דיגיטלי - וההבדל הוא במחיר ביום הנתון ובהרגלי התשלום שלכם. מי שכבר מרכז הזמנות באוסטרליה בחשבון אחד יכול להזמין גם דרך Viator - כרטיס Hop On Hop Off לפיליפ איילנד ולהשאיר את כל השוברים באפליקציה אחת.

מתי להזמין

הרכב קטן. בחופשות בתי הספר האוסטרליות ובסופי שבוע של מרוצים במסלול המקומות מתמלאים, והזמנה של יום-יומיים מראש היא המינימום. מצד שני, אין סיבה להזמין שבועות קדימה: בזכות הביטול החינמי אפשר לסגור כרטיס ולבטל אם התחזית מראה יום של גשם ורוח, שהופך את החופים ואת הנוביז לתחנות של חמש דקות.

הצעד הבא

פותחים את תחזית מזג האוויר לקאוס, בוחרים את היום היבש מבין ימי השהות, מסמנים שלוש תחנות לפי סדר הלולאה ומזמינים את הכרטיס ליום הזה. מי שממשיך לטייל בוויקטוריה בלי רכב ימצא קו תיירותי מסוג אחר גם בעיירת הזהב: אוטובוס התיירים בבנדיגו.

מה חשוב לדעת לפני שעולים לאוטובוס

• הרכב הוא מיניבוס ממוזג לקבוצה קטנה - לא אוטובוס קומותיים פתוח.
• יציאה כל 90 דקות: בכל תחנה נשארים 90 או 180 דקות, בלי אפשרות ביניים.
• ההסבר באנגלית בלבד, מפי הנהג. אין אוזניות ואין עברית.
• דמי הכניסה לשמורת הקואלות, לאי צ'רצ'יל ולמפעל השוקולד משולמים בנפרד.
• מצעד הפינגווינים אינו על הלולאה ודורש כרטיס והסעת ערב נפרדים.
• הכרטיס מוזמן מראש בלבד, עם ביטול חינם עד 24 שעות לפני.

טעויות שכדאי להימנע מהן

• לתכנן שש או שבע תחנות ביום - בתדירות הזאת מספיקים שלוש, ארבע בלחץ.
• להניח שהאוטובוס מגיע למצעד הפינגווינים ולגלות בערב שאין איך להגיע.
• לבנות טיול יום ממלבורן על תחבורה ציבורית, קו התיירים והפינגווינים יחד - אין אוטובוס חזרה לעיר בלילה.
• לרדת בתחנת נוף קצרה כמו פירמיד רוק בלי מים וכובע, ולחכות שעה וחצי לאיסוף.
• לפספס את האיסוף האחרון בנוביז - אחריו נשארת רק מונית.
• להגיע לתחנה בלי הזמנה ולצפות לקנות כרטיס מהנהג.

שאלות נפוצות

יש הדרכה בעברית באוטובוס התיירים בפיליפ איילנד?

לא. אין אודיו גייד בכלל - הנהג מסביר בעצמו, באנגלית בלבד. מי שהאנגלית שלו בסיסית ייהנה בעיקר מההסעה ומהנוף.

האם האוטובוס מגיע למצעד הפינגווינים?

לא. הלולאה היומית מסתיימת לפני השקיעה והמצעד אינו אחת מהתחנות. צריך כרטיס נפרד למצעד והסעת ערב נפרדת שמזמינים מראש.

מאיפה עולים על האוטובוס?

התחנה הנוחה ביותר היא בקאוס, על הטיילת מול מלון פיליפ איילנד. יש תחנה נוספת במערב קאוס ותחנות עלייה גם בריל, בסמית'ס ביץ', בניוהייבן ובסן רמו.

אפשר לקנות כרטיס אצל הנהג?

לא כדאי לבנות על זה. הכרטיס מוזמן מראש והרכב קטן, ובעונות עמוסות המקומות מתמלאים. מציגים לנהג את השובר בנייד.

כמה תחנות אפשר להספיק ביום אחד?

שלוש בנחת, ארבע אם ממהרים. האוטובוס עובר כל 90 דקות, כך שכל ירידה עולה שעה וחצי לפחות.

האם האוטובוס מתאים לעגלות ולכיסאות גלגלים?

עגלות תינוק עולות לרכב ותינוקות יושבים על הברכיים. הרכב אינו נגיש לכיסאות גלגלים.

האם האוטובוס פועל בשבת ובסופי שבוע?

כן, הקו פועל מדי יום. בחופשות ובסופי שבוע של מרוצים במסלול כדאי להזמין כמה ימים מראש ולאמת את לוח היציאות בשובר.