אוטובוס תיירים ניו יורק משתלם בעיקר ביום הראשון בעיר, למשפחות, למטיילים מבוגרים ולמי שיש לו יום או יומיים בלבד: בסיבוב אחד רואים את מנהטן מטיימס סקוור ועד בטרי פארק בלי מדרגות של רכבת תחתית. לרוב המטיילים ביג באס (Big Bus) הוא הבחירה הבטוחה, וטופ ויו (TopView) מתאים למי שרוצה חבילה עם שיט וסיור לילה ומוכן לחכות.

השוואת מחירים והזמנה: ביג באס ניו יורק

GetYourGuideבדיקת מחיר ★4.2 · 6,544 ביקורות

להזמנה ←

Headoutמ-$62 ★4.5 · 1,559 ביקורות

להזמנה ←

Tiqetsמ-$45 ★4.2 · 89 ביקורות

להזמנה ←

Viatorמ-$62 ★3.5 · 4,972 ביקורות

להזמנה ←

כדאי להשוות - אותה חוויה עשויה להימכר במחיר שונה אצל כל ספק. לחצו "להזמנה" לבדיקת המחיר והזמינות העדכניים ולתפיסת מקום לתאריך שלכם.

ההבדל בין השניים אינו במסלול. שניהם מפעילים לולאת דאונטאון ולולאת אפטאון שעוברות ליד אותם אתרים כמעט. ההבדל הוא באמינות השירות בתחנות, בשפות ההדרכה ובמה שנכנס לכרטיס מעבר לנסיעה עצמה. השווינו את אותו כרטיס אצל ארבעת ספקי ההזמנות - GetYourGuide, Headout, Tiqets ו-Viator - והפערים בדירוגי הנוסעים בין שני המפעילים עקביים בכולם.

ועוד דבר שכדאי לדעת מראש: בביג באס אין הדרכה בעברית. אצל טופ ויו עברית מופיעה ברשימת השפות של ספק הכרטיסים, וזה הפרט היחיד שמצדיק לשקול אותו ברצינות - אחרי בדיקה חוזרת לפני ההזמנה.

האם אוטובוס התיירים בניו יורק שווה את הכסף?

כן, אם זה היום הראשון שלכם בעיר או אם ההליכה והמדרגות הן מגבלה. לא, אם המטרה היא להגיע מהר ממקום למקום. מנהטן ארוכה וצרה, והאתרים הגדולים מפוזרים לכל אורכה - מסנטרל פארק בצפון ועד בטרי פארק בקצה הדרומי. סיבוב אחד בקומה הפתוחה נותן את מה שהרכבת התחתית לא נותנת: הבנה של איפה כל דבר נמצא ביחס לשני.

למי זה עובד

• ביקור ראשון, יום או יומיים: סיבוב דאונטאון מלא בבוקר, ואחריו יודעים לאן שווה לחזור ברגל.
• משפחות עם ילדים: הנסיעה עצמה היא האטרקציה, והרגליים נחות בין אתר לאתר.
• מטיילים מבוגרים: ברוב תחנות הסאבוויי אין מעלית. באוטובוס יושבים.

למי זה פחות מתאים

האוטובוס איטי. התנועה במידטאון בלתי צפויה, ובשעות העומס הנסיעה בין שתי תחנות סמוכות יכולה להימשך יותר מהליכה ברגל ביניהן, כך שמי שמתכנן לקפוץ בין חמישה אתרים ביום אחד יגלה שרוב הזמן עבר בהמתנה ובפקקים. הטעות הנפוצה של ישראלים היא להתייחס אליו כאל תחבורה ציבורית. הוא סיור עם אפשרות ירידה, לא קו עירוני.

עוד נקודה שמפתיעה: שני המפעילים מסיימים את יום הפעילות בשעות אחר הצהריים. אין נסיעת הופ און הופ אוף בערב - יש סיור לילה נפרד, בלי ירידות בדרך.

ביג באס ניו יורק: מה מקבלים ולמי הוא מתאים?

ביג באס הוא המפעיל היציב מבין השניים, והבחירה הנכונה למי שרוצה יום בלי הפתעות. הוא מפעיל שתי לולאות עם כ-20 תחנות, והדירוגים שלו אצל ספקי הכרטיסים גבוהים בעקביות מאלה של המתחרה. חסרון אחד ברור לקהל הישראלי: אין הדרכה בעברית.

שני המסלולים

• לולאת דאונטאון (Downtown Loop): יוצאת מאזור טיימס סקוור, עוברת ליד בניין האמפייר סטייט, רובע פלאטיירון, סוהו, צ'יינה טאון וליטל איטלי, גשר ברוקלין, וול סטריט והשור, בטרי פארק ומתחם מרכז הסחר העולמי. זה המסלול העיקרי, והוא גם התכוף יותר.
• לולאת אפטאון (Uptown Loop): קצרה יותר - מוזיאון המטרופוליטן, גן החיות של סנטרל פארק, קולומבוס סרקל וקרנגי הול. היא יוצאת בערך פעם בשעה, ולכן פספוס של אוטובוס אחד עולה ביוקר.

כרטיסים והדרכה

יש שלוש רמות כרטיס - Discover, Essential ו-Explore - וההבדל ביניהן הוא במספר הימים ובתוספות: סיורי הליכה קוליים באפליקציה נכנסים לכולן, וסיור לילה ושיט מצטרפים ברמות הגבוהות. ההדרכה מוקלטת בשש שפות: אנגלית, צרפתית, גרמנית, איטלקית, ספרדית ופורטוגזית. עברית אין.

המימוש פשוט: מציגים לנהג את השובר בטלפון ומקבלים כרטיס, בלי הדפסה ובלי תור בקופה. מי שרוצה להזמין מראש עם ביטול חינם עד יממה לפני יכול לקחת את כרטיס ביג באס ניו יורק ב-Headout, ובהשוואה שערכנו אותו כרטיס ב-Tiqets יצא בסביבות מחיר נמוך יותר - שם התוקף נספר בימים קלנדריים, פרט שמשנה את התכנון.

כל הפרטים על התחנות לפי הסדר נמצאים בעמוד ביג באס ניו יורק.

טופ ויו ניו יורק: חבילה עשירה, שירות פחות צפוי

טופ ויו נותן יותר תוספות ויותר שפות, אבל הנוסעים מדרגים אותו נמוך משמעותית בגלל המתנות ארוכות ואוטובוסים מלאים. זה לא עניין של טעם. בהשוואה שערכנו בין ספקי הכרטיסים, הציון הממוצע שלו עומד על כ-3 מתוך 5, לעומת כ-4.2 לביג באס אצל אותו ספק.

המסלולים

גם כאן שתי לולאות. לולאת הדאונטאון יוצאת מצפון טיימס סקוור ועוברת ליד רוקפלר סנטר, בניין האמפייר סטייט, מדיסון סקוור גארדן ומרכז הסחר העולמי. לולאת האפטאון יוצאת מאזור הרחוב ה-50 והשדרה השביעית אל מוזיאון המטרופוליטן, קרנגי הול וקולומבוס סרקל. סיבוב דאונטאון מלא נמשך כשעתיים וחצי, ארוך בהרבה ממה שרוב המטיילים מתכננים.

מה מייחד אותו

• שפות: הדרכה מוקלטת ב-11 שפות, ועברית מופיעה ברשימה של ספק הכרטיסים. את זה בודקים שוב בעמוד ההזמנה לפני שמשלמים.
• תוספות בחבילה: שיט מול פסל החירות, סיור לילה, כניסה למוזיאונים קטנים והשכרת אופניים - תלוי ברמת הכרטיס.
• מימוש: מציגים את השובר יחד עם תעודה מזהה עם תמונה בנקודת המימוש. הדרכון נשאר במלון? צילום שלו בטלפון לא תמיד מספיק.

הדיווחים שחוזרים אצל הנוסעים: אוטובוס שמגיע מלא וממשיך בלי לעצור, והמתנה של יותר מחצי שעה בתחנות הדרומיות אחר הצהריים. מי שבכל זאת בוחר בו בגלל העברית או החבילה, מזמין את כרטיס טופ ויו לדאונטאון ואפטאון ב-GetYourGuide עם ביטול חינם, ועולה בתחנה הראשונה בבוקר - שם תמיד יש מקום.

פירוט התחנות והחבילות בעמוד טופ ויו ניו יורק.

יש הדרכה בעברית באוטובוס התיירים בניו יורק?

בביג באס אין. אצל טופ ויו עברית מופיעה ברשימת 11 השפות שמפרסם ספק הכרטיסים, וצריך לאמת אותה לפני ההזמנה. זו התשובה המדויקת, והיא שונה ממה שכתוב ברוב המקורות בעברית, שמבטיחים "הדרכה בשפות רבות" בלי לבדוק איזה מפעיל ואיזו שפה.

מה בדקנו

שפות ההדרכה של ביג באס נמשכו ישירות מנתוני השותפים של ספק הכרטיסים: אנגלית, צרפתית, גרמנית, איטלקית, ספרדית ופורטוגזית. שש שפות, בלי עברית. אצל טופ ויו הרשימה כוללת גם קוריאנית, רוסית, סינית ויפנית, ולצדן עברית - אבל היא מגיעה מעמוד של ספק ולא מהמפעיל עצמו, ולכן אנחנו לא מתחייבים עליה.

איך מחליטים

• מבינים אנגלית בסיסית: ביג באס. ההקלטה איטית וברורה, והשירות אמין יותר.
• נוסעים עם הורים או סבים שלא מבינים אנגלית: טופ ויו, אחרי שווידאתם בעמוד ההזמנה שעברית מופיעה גם בתאריך שלכם.
• דוברי רוסית במשפחה: טופ ויו מציע רוסית מוקלטת.

טיפ שחוזר אצל מטיילים: בודקים את ערוץ העברית כבר בתחנה הראשונה, לפני שהאוטובוס יוצא. שקעי האוזניות בחלק מהמושבים לא עובדים, ובאוטובוס מלא כבר אי אפשר להחליף מקום - ומי שגילה את זה אחרי עשר דקות נסיעה נשאר בלי הסבר עד התחנה הבאה.

איזה כרטיס לבחור: יום, יומיים או חבילה משולבת?

לרוב המטיילים מספיק כרטיס של יום אחד. יומיים משתלמים רק למי שרוצה לעשות את שתי הלולאות ולרדת באמת בתחנות. סיבוב דאונטאון אחד עם שתיים-שלוש ירידות ממלא יום שלם, כי הקווים נסגרים אחר הצהריים.

יום קלנדרי או 24 שעות

זה הפרט שהכי קל לפספס. חלק מהכרטיסים נספרים לפי שעות מרגע ההפעלה, ואחרים לפי ימים קלנדריים - ואז כרטיס שהופעל בשתיים בצהריים שרף יום שלם תמורת שלוש שעות נסיעה. קוראים את שורת התוקף בעמוד ההזמנה, ומפעילים את הכרטיס תמיד בבוקר.

מתי חבילה משולבת משתלמת

אם ממילא תכננתם לעלות לתצפית ולהפליג מול פסל החירות, חבילה אחת חוסכת שלוש הזמנות נפרדות ושלושה תורים. שתי אפשרויות שכדאי להשוות:

• פסל החירות, אמפייר סטייט ואוטובוס התיירים ב-GetYourGuide - מתאים למי שרוצה לרדת לאי עצמו.
• אותו שילוב ליום אחד ב-Viator - צפוף, מתאים רק למי שיוצא מוקדם.

סיור הלילה

סיור הלילה הוא נסיעה רצופה של כשעתיים בלי ירידות. הוא שווה בעיקר בחודשים החמים, כשמנהטן מוארת והקומה העליונה נעימה. מי שבחר בטופ ויו יכול להוסיף את סיור הלילה מול קו הרקיע בנפרד, ובחורף עדיף לוותר: הרוח בקומה הפתוחה חודרת גם מעיל טוב.

מאיפה עולים ואיך מנצלים יום אחד נכון?

עולים בתחנה הראשונה באזור טיימס סקוור, בנסיעה הראשונה של הבוקר, ומתחילים בלולאת הדאונטאון. בשעה הזאת התנועה במידטאון עדיין זורמת, יש מקום בקומה העליונה, והאור טוב לצילום.

סדר יום שעובד

• בוקר: עלייה בטיימס סקוור ונסיעה רצופה דרומה עד גשר ברוקלין או בטרי פארק, בלי לרדת בדרך.
• צהריים: ירידה אחת ארוכה בדרום מנהטן - אנדרטת 11 בספטמבר, וול סטריט וההליכה לאורך המים נמצאים במרחק הליכה זה מזה.
• אחר הצהריים: חזרה צפונה באוטובוס, עם עין על השעון.

באיזה צד יושבים

בלולאת הדאונטאון יושבים בצד ימין של הקומה העליונה. משם רואים את פסל החירות ואת גשר ברוקלין בלי ראשים של נוסעים אחרים בפריים, ובצד הזה האוטובוס גם קרוב יותר לחזיתות הבניינים.

מלכודת האוטובוס האחרון

הנסיעות האחרונות יוצאות בסביבות חמש אחר הצהריים, ולולאת האפטאון נסגרת עוד קודם. מי שירד בבטרי פארק בארבע ונכנס למוזיאון ימצא את עצמו חוזר למלון בסאבוויי, ולכן את הירידה הארוכה של היום מתכננים לצהריים ולא לסוף היום. שעת היציאה האחרונה מכל תחנה מופיעה באפליקציה של המפעיל - בודקים אותה לפני שיורדים.

ועוד עניין מעשי: אסור לעלות עם מזוודות. מי שמגיע ליום עצירה בין טיסות או מאוניית קרוז מפקיד את המטען קודם.

מתי לא לקחת את האוטובוס ומה החלופה?

מוותרים על האוטובוס כשהשהות ארוכה, כשמזג האוויר קיצוני או כשהתכנון הוא בעיקר מוזיאונים וקניות. בשלושת המקרים האלה הכסף ילך על שעות ישיבה בפקק.

שלושה מצבים שבהם עדיף לוותר

• שבוע ויותר בעיר: את רוב האתרים תראו ממילא ברגל, שכונה אחרי שכונה.
• יולי-אוגוסט בצהריים או ינואר-פברואר: הסיפון העליון חשוף לגמרי. בקיץ השמש קופחת, בחורף הרוח קפואה, והקומה התחתונה הסגורה מבטלת את כל הסיבה לעלות.
• ימי מצעדים ואירועים גדולים: רחובות במידטאון נסגרים, תחנות מוסטות והלולאה מתארכת מאוד.

החלופות

הרכבת התחתית מהירה וזולה, ומעבורת סטטן איילנד החינמית עוברת מול פסל החירות. חסר בהן דבר אחד. אין הסבר, אין רצף ואין מבט מלמעלה על הרחוב - וזה בדיוק מה שמטייל ביום הראשון צריך כדי להפסיק ללכת לאיבוד.

ההבדלים בין מפעילים חוזרים גם בערים אחרות: באוטובוס התיירים בלונדון ובאוטובוס התיירים בפריז הבחירה תלויה באותן שאלות של תדירות ושפה.

הצעד הבא: מחליטים קודם אם עברית היא תנאי. אם לא, מזמינים ביג באס ליום אחד עם ביטול חינם, מפעילים אותו בבוקר הראשון בעיר ויושבים בצד ימין.

מה חשוב לדעת לפני שעולים לאוטובוס

• הקווים מסתיימים בשעות אחר הצהריים - אין נסיעת הופ און הופ אוף בערב, רק סיור לילה נפרד בלי ירידות.
• בלולאת הדאונטאון יושבים בצד ימין של הקומה העליונה, מול פסל החירות וגשר ברוקלין.
• אסור לעלות עם מזוודות, ועגלות עולות רק מקופלות.
• בטופ ויו מציגים תעודה מזהה עם תמונה יחד עם השובר; בביג באס מספיק השובר בטלפון.
• חלק מהכרטיסים נספרים בימים קלנדריים ולא בשעות - מפעילים תמיד בבוקר.
• לולאת האפטאון יוצאת בערך פעם בשעה, ולכן מתכננים אותה סביב שעת יציאה ידועה.

טעויות שכדאי להימנע מהן

• להשתמש באוטובוס כתחבורה מנקודה לנקודה - בפקקים של מידטאון ההליכה מהירה יותר.
• להפעיל כרטיס בצהריים ולגלות שהיום הקלנדרי הראשון כמעט נגמר.
• להניח שיש עברית בכל מפעיל - בביג באס אין, ובטופ ויו חובה לוודא לפני התשלום.
• לרדת בדרום מנהטן מאוחר ולפספס את האוטובוס האחרון צפונה.
• לעלות בתחנת ביניים אחר הצהריים, כשהאוטובוסים מגיעים מלאים, במקום בתחנה הראשונה בבוקר.
• להזמין סיור לילה בחורף בלי להתחשב ברוח בקומה הפתוחה.

שאלות נפוצות

יש הדרכה בעברית באוטובוס התיירים בניו יורק?

בביג באס אין - ההדרכה המוקלטת באנגלית, צרפתית, גרמנית, איטלקית, ספרדית ופורטוגזית. אצל טופ ויו עברית מופיעה ברשימת 11 השפות שמפרסם ספק הכרטיסים, וצריך לוודא אותה בעמוד ההזמנה לפני התשלום.

איזה מפעיל עדיף, ביג באס או טופ ויו?

לרוב המטיילים ביג באס: שירות יציב יותר ודירוגי נוסעים גבוהים יותר. טופ ויו מתאים למי שהדרכה בעברית או חבילה עם שיט וסיור לילה חשובות לו יותר מדייקנות בתחנות.

מאיפה עולים על האוטובוס?

נקודת היציאה של שני המפעילים באזור טיימס סקוור במידטאון. אפשר לעלות בכל תחנה לאורך המסלול, אבל בתחנה הראשונה בבוקר תמיד יש מקום בקומה העליונה.

אפשר לקנות כרטיס על האוטובוס?

אפשר לקנות מנציגי המפעיל ברחוב ובתחנות המרכזיות, אבל הזמנה מראש נותנת ביטול חינם עד יממה לפני וחוסכת את התור. בביג באס מציגים לנהג את השובר בטלפון ועולים.

האוטובוס פועל בשבת ובחגים?

כן, שני המפעילים נוסעים שבעה ימים בשבוע. בחגים אמריקאיים ובימי מצעדים חלק מהתחנות במידטאון מוסטות, ולכן בודקים באפליקציית המפעיל בבוקר הנסיעה.

האוטובוס מתאים לעגלות ולכיסאות גלגלים?

עגלות עולות מקופלות בלבד. האוטובוסים נגישים לכיסא גלגלים בקומה התחתונה, ובטופ ויו נדרש תיאום מראש. לקומה העליונה מגיעים רק במדרגות צרות.

כמה זמן לוקח סיבוב מלא?

לולאת הדאונטאון נמשכת בין שעה וחצי לשעתיים וחצי, תלוי במפעיל ובתנועה. לולאת האפטאון קצרה יותר. בשעות העומס כל סיבוב מתארך משמעותית.