אוטובוס הופ און הופ אוף סאו מיגל (Sao Miguel Hop-On Hop-Off Bus) הוא לא סיבוב עירוני בפונטה דלגדה (Ponta Delgada) אלא שני קווים שיוצאים מהעיר אל הטבע של האי: הקו הכחול ללגונות סטה סידאדס והקו הירוק למטעי התה של גוריאנה. הכרטיס תקף ל-24 או ל-48 שעות, ההסבר המוקלט באנגלית ובפורטוגזית בלבד, ועברית אין.

השוואת מחירים והזמנה: אוטובוס הופ און הופ אוף סאו מיגל פונטה דלגדה

Viatorמ-$32.0 ★4.5 · 69 ביקורות

להזמנה ←

כדאי להשוות - אותה חוויה עשויה להימכר במחיר שונה אצל כל ספק. לחצו "להזמנה" לבדיקת המחיר והזמינות העדכניים ולתפיסת מקום לתאריך שלכם.

מי שמגיע לאי בלי רכב שכור מקבל כאן את הדרך הזולה והגמישה ביותר להגיע לשתי התצפיות המפורסמות שלו. מי שמצפה לאוטובוס פתוח שעובר כל רבע שעה בין כיכרות העיר יתאכזב: המרווח בין אוטובוס לאוטובוס הוא שעה ויותר, ולכן כל ירידה בתחנה היא החלטה ששווה לתכנן מראש.

בדקנו את נתוני הכרטיס מול האתר הרשמי של המפעיל ומול אתרי ההזמנות, והמסקנה ברורה: זה כרטיס של יומיים, קו אחד בכל יום. את הכרטיס לאוטובוס התיירים של סאו מיגל מזמינים מראש כשובר לנייד.

מה זה בעצם אוטובוס הופ און הופ אוף סאו מיגל ולמי הוא מתאים?

זה שירות הסעות תיירותי בין פונטה דלגדה לאתרי הטבע של האי, לא סיור עירוני. שני הקווים, הכחול והירוק, יוצאים מהעיר, מטפסים אל הלגונות, התצפיות ומטעי התה, וחוזרים באותה דרך - ובכל תחנה אפשר לרדת ולעלות על האוטובוס הבא.

מאחורי השם המסחרי עומדת חברת אזורס און רוט (Azores On Route), שמפעילה את הקווים ומוכרת אותם גם באתר שלה. הנסיעה היא באוטובוס רגיל בקומה אחת. אין כאן סיפון פתוח.

למי זה משתלם

• מטיילים בלי רכב שכור - התחבורה הציבורית לסטה סידאדס דלילה, ומונית הלוך ושוב עולה הרבה יותר מכרטיס יומי.
• מי שלא רוצה לנהוג בהרים - הכבישים לתצפיות צרים, מפותלים ולעיתים בתוך ענן.
• משפחות עם ילדים קטנים - עד גיל 5 הנסיעה בחינם, ובגילי 6 עד 10 משלמים חצי.

למי פחות

מי שכבר שכר רכב לכל השהות לא צריך את הכרטיס, כי רכב נותן באי הזה חופש שאף קו קבוע לא ייתן, כולל עצירה בתצפית ברגע שהענן מתפזר ולא שעה אחריו. גם מי שמחפש להכיר את העיר עצמה לא ימצא כאן תשובה, משום שהמרכז ההיסטורי של פונטה דלגדה קטן ונוח להליכה. את ההשוואה לקווים האחרים בעיר ריכזנו בנפרד: אוטובוס התיירים בפונטה דלגדה.

הקו הכחול לסטה סידאדס: אילו תחנות ובאיזה סדר?

הקו הכחול יוצא מפונטה דלגדה מערבה, עולה אל שפת הלוע הוולקני ויורד אל הכפר סטה סידאדס שבתוכו. סיבוב מלא בלי ירידות נמשך כשעתיים, ויש בו 12 עצירות כולל הדרך חזרה.

התחנות לפי הסדר

• שדרת דום ז'ואאו השלישי - נקודת המוצא בעיר.
• בניין סאטה (Edifício SATA) במרכז העיר.
• קמפו דה סאו פרנסיסקו על הטיילת - הנוחה ביותר למי שלן ליד הנמל.
• לגואה דאס אמפדדאס - שתי לגונות קטנות בתוך יער.
• לגואה דו קנריו - מכאן יוצא השביל לתצפית בוקה דו אינפרנו.
• תצפית ויסטה דו ריי - המבט הקלאסי על הלגונה הכחולה והירוקה.
• הכפר סטה סידאדס - קצה הקו, על שפת המים.

איך לחלק את היום

עם אוטובוס בשעה, שלוש ירידות הן המקסימום הריאלי. הסדר שעובד: יוצאים בנסיעה הראשונה של הבוקר, יורדים בלגואה דו קנריו כשהתצפיות עוד ריקות, ממשיכים לוויסטה דו ריי, ומשאירים את הכפר לארוחת צהריים ולהליכה על הגשר שבין שתי הלגונות. הטיפ שחוזר אצל מטיילים ותיקים באי: בודקים את מצלמות האינטרנט של סטה סידאדס לפני היציאה, כי כשהענן יושב על ההר לא רואים כלום, ואז עדיף להחליף בין הימים ולנסוע קודם בקו הירוק.

הקו הירוק לגוריאנה: מה רואים בצפון האי?

הקו הירוק חוצה את האי אל החוף הצפוני ומחבר בין העיירה ריביירה גרנדה, מטעי התה, מפל ומעיינות חמים. הסיבוב המלא ארוך מעט יותר, כשעתיים וחצי, עם 13 עצירות.

התחנות העיקריות

• מבצר סאו בראס על הטיילת ושדרת דום ז'ואאו השלישי - העלייה בעיר.
• מרכז ריביירה גרנדה - עיירה עם גשר אבן ורחובות בזלת.
• מפעל התה גוריאנה - מטע התה הוותיק באירופה, הכניסה והטעימה בחינם.
• מפל סלטו דו קבריטו.
• קלדיירה וליה - בריכות תרמיות בתוך יער שרכים.
• חוף סנטה ברברה - חוף הגולשים של האי, בדרך חזרה.

מה לדעת לפני שיורדים

קלדיירה וליה דורשת הזמנה נפרדת. הכניסה לבריכות אינה כלולה בכרטיס האוטובוס, מספר המקומות בכל משבצת זמן מוגבל, ובעונה המשבצות נגמרות ימים מראש - כך שמי שיורד שם בלי הזמנה עלול לגלות שנשאר לו רק לחכות לאוטובוס הבא. בגוריאנה, לעומת זאת, לא צריך כלום: נכנסים, רואים את המכונות הישנות, שותים תה ויוצאים לשביל שבין השיחים. מטיילים מדווחים שחלק מהתחנות רחוקות הליכה של ממש מהאתר עצמו, ולכן נעליים סגורות עדיפות על כפכפים גם ביום חוף.

באיזו תדירות האוטובוס יוצא ומתי הוא לא פועל?

האוטובוסים פועלים בין 9:00 ל-19:00, בתדירות של בערך אחת לשעה. בפועל המרווחים נעים בין 60 ל-90 דקות, ולוח הזמנים המדויק לכל תחנה מתפרסם בקישור שהמפעיל שולח עם הכרטיס.

זה הנתון שמכתיב את כל היום. בעיר גדולה מפספסים אוטובוס ומחכים רבע שעה; כאן פספוס אחד בתצפית מבודדת שווה שעה ויותר בלי קפה ובלי מחסה מהרוח, ולכן מצלמים את לוח הזמנים של התחנה ברגע שיורדים ומכוונים שעון. מטיילים מדווחים על פערים ארוכים יותר סביב הצהריים, עד שעתיים.

מלכודת האוטובוס האחרון

לא חוזרים באוטובוס האחרון. בימים עמוסים האוטובוס מתמלא כבר בקצה הקו, ונהגים מזהירים מראש שמי שיורד בדרך לא בהכרח ימצא מקום בנסיעה חזרה. הכלל הבטוח: מתכננים את החזרה לעיר בנסיעה שלפני האחרונה, ומשאירים את האחרונה כגיבוי.

ימים בלי שירות

• 1 בינואר
• יום שלישי של הקרנבל
• יום ראשון של הפסחא
• 1, 24, 25 ו-31 בדצמבר

שבת אינה ברשימת ימי ההשבתה, כך שגם מי שמגיע לסוף שבוע בלבד יכול לבנות על הקווים. מזג האוויר הוא סיפור אחר: ערפל, סופה או תקלה משנים את הלוח בלי התראה, והמפעיל מגדיר את הזמנים כמשוערים בלבד.

אילו כרטיסים יש ומה כל אחד כולל?

יש שלוש רמות כרטיס, וכולן כוללות את שני הקווים: כרטיס יומי, כרטיס ל-24 שעות וכרטיס ל-48 שעות. ההבדל הוא רק בזמן, לא במסלולים.

• כרטיס יומי - תקף ביום הקלנדרי שבו מתחילים. מתאים ליום עגינה של אונייה.
• 24 שעות - נספר מהעלייה הראשונה, כך שאפשר להתחיל בצהריים ולהמשיך למחרת בבוקר.
• 48 שעות - יומיים מלאים, קו לכל יום.

כל הכרטיסים כוללים נסיעות ללא הגבלה, הסבר מוקלט, ביטוח נוסעים והנחות אצל עסקים שותפים באי. כניסות לאתרים, ובראשן הבריכות של קלדיירה וליה, משולמות בנפרד.

איזה אורך לבחור

48 שעות. סיבוב אחד בקו הכחול עם שתי ירידות ממלא חצי יום ויותר, והקו הירוק ארוך ממנו, ולכן מי שמנסה לדחוס את שניהם ליום אחד מבלה את רובו על המושב ורואה את האי דרך החלון. כרטיס ליום אחד הגיוני רק כשבאמת אין יום שני - ואז בוחרים קו אחד: הכחול ביום בהיר, הירוק ביום מעונן, כי מטע תה ומעיינות חמים לא תלויים בראות.

השווינו את הכרטיס בין ספקי ההזמנות, וההבדלים ביניהם הם בעיקר בתנאי הביטול ובאורכי הכרטיס שכל אחד מציע. הטבלה שלמטה מציגה את המחיר העדכני אצל כל ספק.

האם יש הדרכה בעברית ואיך מקשיבים להסבר?

לא, אין הדרכה בעברית. ההסבר המוקלט זמין באנגלית ובפורטוגזית בלבד, וזה הנתון שמופיע גם באתר המפעיל וגם אצל ספקי ההזמנות.

גם צורת ההאזנה שונה ממה שמכירים מאוטובוסי התיירים בערים הגדולות. אין שקע במושב ואין אוזניות חד-פעמיות שמחלקים בעלייה: סורקים את קוד ה-QR שעל הכרטיס, וההסבר מתנגן בטלפון האישי. לכן צריך שלושה דברים בתיק.

• אוזניות משלכם - בלי זה אין הסבר.
• חבילת גלישה פעילה - בהרים הקליטה חלשה, אז טוענים את העמוד עוד בעיר.
• סוללה ניידת - הטלפון משמש גם כרטיס, גם מפה, גם מצלמה וגם רמקול.

ומה עושים בלי אנגלית?

למי שמטייל עם הורים מבוגרים או ילדים שלא מבינים אנגלית, האוטובוס הופך בפועל להסעה נוחה בין נקודות ולא לסיור מודרך, וזה בסדר גמור כל עוד יודעים את זה מראש ומכינים בבית כמה משפטים על כל תחנה. הנופים כאן לא צריכים תרגום. את הרקע על הלוע הוולקני של סטה סידאדס ועל האגדה של שתי הלגונות שווה לקרוא ערב קודם, ואז הנסיעה עצמה נשארת פנויה לחלון.

מאיפה עולים ואיך מממשים את השובר?

שני הקווים עוברים בשדרת דום ז'ואאו השלישי בפונטה דלגדה, וזו נקודת העלייה שכדאי לכוון אליה. לאורך הטיילת יש תחנות נוספות, ליד קמפו דה סאו פרנסיסקו לקו הכחול וליד מבצר סאו בראס לקו הירוק.

סדר הפעולות

• מזמינים מראש ומקבלים שובר לנייד. אין צורך להדפיס.
• מגיעים לתחנה כעשר דקות לפני השעה שבלוח.
• מציגים את השובר לנהג או לדייל בעלייה ומקבלים כרטיס עם קוד QR.
• שומרים את הכרטיס עד סוף התוקף - הוא גם אישור הנסיעה וגם המפתח להסבר המוקלט.

אין משרד כרטיסים שצריך לחפש בעיר. ההחלפה נעשית על האוטובוס עצמו, וזה חוסך את הטעות הנפוצה של עמידה בתור בדוכן תיירות בנמל שבכלל לא שייך לשירות הזה.

למה להזמין מראש

מספר המושבים באוטובוס בקומה אחת מוגבל, ובחודשי הקיץ ובימי עגינה של אוניות הנסיעות של הבוקר מתמלאות ראשונות, כך שמי שמגיע עם שובר ביד עולה לפני מי שמנסה לקנות במקום. הזמנת הכרטיס לשני הקווים נותנת גם אפשרות ביטול עד מועד שמצוין בעמוד ההזמנה, וזה שווה הרבה באי שבו התחזית מתהפכת בן לילה. עגלת תינוק מתקפלת עולה לאוטובוס; כיסא גלגלים מחייב תיאום מוקדם עם המפעיל.

מה החסרונות ומתי עדיף לוותר?

החיסרון המרכזי הוא התדירות. אוטובוס בשעה, ולפעמים פחות, הופך כל עצירה למחויבות של שעה לפחות, גם כשהתצפית מכוסה ענן ואין מה לראות בה.

• אין עברית - וההסבר תלוי בטלפון, באוזניות ובקליטה.
• לא אוטובוס פתוח - מי שחלם על צילומים מהסיפון העליון לא ימצא אותו כאן.
• תחנות רחוקות מהאתרים - בחלק מהמקומות יש הליכה של ממש מהתחנה.
• כיסוי חלקי של האי - פורנאש (Furnas), לגואה דו פוגו והחוף המזרחי אינם על המסלול.
• תלות במזג האוויר - בקו הכחול, יום מעונן הוא יום מבוזבז.

מתי לוותר

זוג או משפחה שנשארים באי ארבעה ימים ומעלה ירוויחו יותר מרכב שכור, שמגיע גם לפורנאש וגם לנקודות שאף קו לא עוצר בהן, ומאפשר לרדוף אחרי חלון של שמיים בהירים במקום לחכות לו בתחנה. מי שיש לו רק שש או שבע שעות עגינה ורוצה לראות כמה שיותר עם הסבר רציף ישיג יותר בסיור מאורגן של חצי יום.

הצעד הבא

פותחים את התחזית ליומיים הקרובים. ליום הבהיר משבצים את הקו הכחול ויוצאים בנסיעה הראשונה; ליום השני משבצים את הקו הירוק ומזמינים משבצת כניסה לקלדיירה וליה לשעות הצהריים. רק אחרי ששני הימים סגורים מזמינים את הכרטיס ל-48 שעות, ומורידים לטלפון את לוח הזמנים עוד במלון.

מה חשוב לדעת לפני שעולים לאוטובוס

• אין הדרכה בעברית: ההסבר באנגלית ובפורטוגזית בלבד, ומתנגן בטלפון האישי דרך קוד QR שעל הכרטיס.
• זה לא סיור עירוני אלא שני קווים אל הטבע של האי, עם אוטובוס בערך פעם בשעה בין 9:00 ל-19:00.
• האוטובוס סגור ובקומה אחת, בלי סיפון פתוח.
• כניסות לאתרים אינן כלולות, והבריכות של קלדיירה וליה דורשות הזמנה נפרדת מראש.
• ילדים עד גיל 5 בחינם, וגילי 6 עד 10 בחצי מחיר.
• אין שירות ב-1 בינואר, ביום שלישי של הקרנבל, ביום ראשון של הפסחא וב-1, 24, 25 ו-31 בדצמבר.

טעויות שכדאי להימנע מהן

• לנסות לעשות את שני הקווים ביום אחד - רוב היום עובר על המושב.
• לנסוע בקו הכחול ביום מעונן בלי לבדוק קודם את מצלמות האינטרנט של סטה סידאדס.
• לבנות על האוטובוס האחרון לחזרה לעיר, כשהוא עלול להגיע מלא מקצה הקו.
• להגיע בלי אוזניות ובלי חבילת גלישה ולגלות שאין איך לשמוע את ההסבר.
• לרדת בקלדיירה וליה בלי משבצת כניסה שהוזמנה מראש.
• לרדת בתחנה בלי לצלם את לוח הזמנים שלה, ולהיתקע שעה וחצי בתצפית.

שאלות נפוצות

יש הדרכה בעברית באוטובוס הופ און הופ אוף של סאו מיגל?

לא. ההסבר המוקלט זמין באנגלית ובפורטוגזית בלבד, והוא מתנגן בטלפון האישי אחרי סריקת קוד ה-QR שעל הכרטיס. צריך להביא אוזניות.

מאיפה עולים על האוטובוס בפונטה דלגדה?

שני הקווים עוברים בשדרת דום ז'ואאו השלישי, וזו נקודת העלייה המרכזית. יש תחנות נוספות על הטיילת, ליד קמפו דה סאו פרנסיסקו וליד מבצר סאו בראס.

כל כמה זמן עובר אוטובוס?

בערך פעם בשעה, בין 9:00 ל-19:00. בפועל המרווחים נעים בין 60 ל-90 דקות, ובצהריים מטיילים מדווחים גם על המתנות ארוכות יותר, לכן מצלמים את לוח הזמנים בכל תחנה.

ילדים משלמים?

ילדים עד גיל 5 נוסעים בחינם. בגילי 6 עד 10 משלמים חצי מחיר, ומגיל 11 כרטיס מלא.

האוטובוס פועל בשבת ובחגים?

שבת אינה ברשימת ימי ההשבתה. השירות לא פועל ב-1 בינואר, ביום שלישי של הקרנבל, ביום ראשון של הפסחא וב-1, 24, 25 ו-31 בדצמבר.

אפשר לעשות את שני הקווים ביום אחד?

טכנית כן, אבל זה לא משתלם: סיבוב בקו הכחול נמשך כשעתיים ובקו הירוק כשעתיים וחצי עוד לפני ירידות. עדיף כרטיס ל-48 שעות וקו אחד בכל יום.

הכניסה לקלדיירה וליה ולמפעל התה כלולה בכרטיס?

לא. הכרטיס מכסה את הנסיעות ואת ההסבר המוקלט. מפעל התה גוריאנה פתוח בחינם, ואילו הבריכות של קלדיירה וליה בתשלום נפרד ובהזמנה מראש.