אוטובוס תיירים סנט ג'ונס הוא קו אחד בלבד: סיבוב של כשעתיים עם 10 תחנות, כרטיס שתקף ליומיים והדרכה חיה באנגלית - בלי הדרכה בעברית. הוא שווה את הכסף למי שאין לו רכב ורוצה להגיע לקייפ ספיר ולסיגנל היל, ופחות למי שמתכנן להישאר במרכז העיר, שנגמר בהליכה של חצי יום.

השוואת מחירים והזמנה: אוטובוס הופ און הופ אוף סנט ג'ונס סנט ג'ונס

Viatorמ-$57.4 ★5.0

להזמנה ←

כדאי להשוות - אותה חוויה עשויה להימכר במחיר שונה אצל כל ספק. לחצו "להזמנה" לבדיקת המחיר והזמינות העדכניים ולתפיסת מקום לתאריך שלכם.

סנט ג'ונס (St. John's), בירת ניופאונדלנד ולברדור שבקנדה, בנויה על מדרונות תלולים סביב נמל צר, והאתרים הגדולים שלה מפוזרים על גבעות ולאורך החוף. שם בדיוק האוטובוס עושה את העבודה. שימו לב לשם: זו סנט ג'ונס של ניופאונדלנד, לא סנט ג'ון (Saint John) שבניו ברונזוויק - שתי ערים שונות בשני מחוזות שונים, וטעות בהזמנה כאן היא טעות של אלף קילומטרים.

השווינו את הכרטיס בארבע פלטפורמות ההזמנה שאנחנו עובדים איתן, והמחיר העדכני מופיע בטבלת ההשוואה. השירות עונתי וקטן, ולכן ההחלטה כאן אינה "איזה קו" אלא "האם בכלל, ואיך לא להיתקע בתחנה".

האם אוטובוס התיירים בסנט ג'ונס שווה את הכסף?

כן, בתנאי אחד: שאתם בלי רכב ורוצים לצאת מהמרכז. הערך של הכרטיס יושב כמעט כולו על שתי תחנות - קייפ ספיר וסיגנל היל - ששתיהן רחוקות מדי או תלולות מדי להליכה נוחה, ואל הראשונה מביניהן אין תחבורה ציבורית בכלל.

מרכז העיר עצמו קטן. רחוב ווטר, רחוב ג'ורג', שורות הבתים הצבעוניים והנמל נמצאים במרחק הליכה זה מזה, ומי שמגיע רק בשבילם לא צריך אוטובוס. לעומת זאת, מי שמנסה לחבר ביום אחד את הנמל, את התצפית מסיגנל היל, את כפר הדייגים קידי וידי ואת הקצה המזרחי של היבשת יגלה שבלי גלגלים זה פשוט לא מסתדר, ושמונית הלוך ושוב לקייפ ספיר לבדה מתקרבת למחיר של הכרטיס כולו.

למי הכרטיס מתאים במיוחד

• נוסעי קרוז - האונייה עוגנת בנמל, ותחנת העלייה נמצאת על הרציף עצמו.
• מטיילים עצמאיים בלי רכב שכור - הכרטיס ליומיים מאפשר לפצל: יום לחוף ולגבעות, יום למוזיאונים.
• מבוגרים ומי שמתקשה בעליות - העיר תלולה באמת, והאוטובוס חוסך את הטיפוס לדה רומס ולסיגנל היל.

למי פחות

לשניים ומעלה עם רכב שכור הכרטיס מיותר. החניה בכל האתרים שעל המסלול זמינה, והרכב נותן חופש שהאוטובוס, בתדירות הנמוכה שלו, לא יכול לתת. את ההזמנה עצמה עושים מראש דרך כרטיס Hop On Hop Off של סנט ג'ונס ליומיים - כרטיס דיגיטלי שמציגים בטלפון בעלייה.

מה המסלול ואילו תחנות יש בו?

המסלול הוא לולאה אחת של כשעתיים עם 10 תחנות, שמתחילה ונגמרת בנמל. אין קו אדום וקו כחול, אין שלוחות. האוטובוס יוצא מהמרכז, מטפס לסיגנל היל, יורד לקידי וידי, חוזר דרך אזור הפארקים והמוזיאון, ואז יוצא לנסיעה הארוכה ביותר שלו - אל קייפ ספיר ובחזרה לרציף.

התחנות לפי הסדר

• מלון אלט ברחוב ווטר 125 - נקודת ההתחלה, מול הנמל.
• מגדל קבוט (Cabot Tower) בסיגנל היל - התחנה בחניון שבראש הגבעה, עם התצפית המפורסמת על פתח הנמל.
• מרכז ג'ונסון ג'יאו (Johnson Geo Centre) - מוזיאון גיאולוגיה החצוב בסלע, במורד סיגנל היל.
• מלון שרתון ניופאונדלנד - נוח למי שלן בצד המזרחי של המרכז.
• סטודיו האומנים בקידי וידי (Quidi Vidi) - כפר דייגים קטן בתוך העיר, עם מבשלת בירה על המים.
• בית הממשל ופארק באנרמן - אזור ירוק ושקט, קרוב לשורות הבתים הצבעוניים.
• דה רומס (The Rooms) - המוזיאון והגלריה המחוזיים, בראש עלייה תלולה.
• מלון דלתא ברחוב ניו גאוור 120 - הצד המערבי של המרכז, סמוך לרחוב ג'ורג'.
• קייפ ספיר (Cape Spear) - הנקודה המזרחית ביותר ביבשת צפון אמריקה. התחנה בחניון, ליד ביתן המידע.
• רציף השייט בהרבור דרייב - סוף הלולאה, על קו המים.

שלוש מהתחנות הן מלונות. זה לא מקרי: המסלול נבנה כך שרוב מי שלן במרכז עולה כמעט מפתח הלובי.

כל כמה זמן האוטובוס מגיע, ומה קורה כשהוא מאחר?

התדירות נמוכה, וזו החולשה המרכזית של השירות. הלולאה נמשכת שעתיים, ובשיא העונה מטיילים מדווחים על שני אוטובוסים בלבד על המסלול - כלומר אוטובוס אחד בשעה בכל תחנה, במקרה הטוב.

בעיר גדולה פספוס של אוטובוס תיירים עולה רבע שעה. כאן הוא עולה שעה. לכן ירידה בתחנה היא החלטה שמתכננים: מי שיורד בסיגנל היל מקבל שעה שלמה בראש הגבעה, וזה בדיוק הזמן שצריך למגדל, לתצפית ולשביל קצר. מי שיורד בשלוש תחנות ברצף כבר לא יסיים את הלולאה באותו יום.

שלושה דברים שחוזרים בדיווחי המטיילים

• איחורים בקייפ ספיר. יש דיווחים על אוטובוס שהגיע ארבעים דקות אחרי המועד, ועל המתנה ברוח. לא יורדים שם בסיבוב האחרון של היום.
• אוטובוסים מלאים בסיגנל היל. בימים שבהם אונייה גדולה עוגנת בנמל, אוטובוס מלא עובר בלי לאסוף. בימים כאלה עולים בתחנה הראשונה, מוקדם.
• קשה להשיג את המפעיל בטלפון במהלך היום. שומרים צילום מסך של לוח הזמנים ומתכננים לפיו.

לוח היציאות משתנה בין תחילת העונה לשיאה, ולכן מספרים מדויקים של שעת יציאה ראשונה ואחרונה לא מופיעים כאן. בודקים אותם באתר המפעיל בערב שלפני.

האם יש הדרכה בעברית, ומה כולל הכרטיס?

אין הדרכה בעברית. למעשה אין כאן מכשיר שמע בכלל: ההדרכה חיה, מפי מורה דרך מקומי שמדבר אנגלית לאורך כל הנסיעה.

זה ההבדל הגדול מאוטובוסי התיירים בערים הגדולות, ולמי שהאנגלית שלו סבירה זה דווקא יתרון, כי ההדרכה החיה היא הדבר שמטיילים משבחים בעקביות - סיפורים על השריפות שהחריבו את העיר, על ציד כלבי הים, על המבטא המקומי והמילים שאין להן תרגום. מי שלא מבין אנגלית מדוברת, ובמבטא ניופאונדלנדי כבד למדי, יקבל מהכרטיס הסעה בלבד.

מה בפנים ומה לא

• כלול: נסיעה חופשית ליומיים, עלייה וירידה בכל 10 התחנות, הדרכה חיה.
• לא כלול: כניסה לאתרים עצמם. דה רומס, מרכז ג'ונסון ג'יאו והמבנה ההיסטורי בקייפ ספיר גובים דמי כניסה נפרדים.
• לבדוק לפני הזמנה: תנאי ביטול, נגישות לכיסא גלגלים ומקום לעגלה מקופלת - הם מופיעים בעמוד ההזמנה ומשתנים.

הכרטיס ליומיים הוא האפשרות היחידה, ואין כרטיס זול יותר לסיבוב בודד. גם מי שיש לו רק יום אחד קונה אותו.

איפה עולים ואיך מנצלים יום אחד נכון?

עולים בתחנה הראשונה, ליד מלון אלט ברחוב ווטר, בסיבוב הראשון של הבוקר. זו הדרך הבטוחה למצוא מקום ישיבה, והיא משאירה מספיק סיבובים עד סוף היום.

סדר היום שעובד

• בוקר - סיגנל היל. יורדים בתחנת מגדל קבוט לשעה אחת. האוויר בבוקר נקי יותר, והערפל שמכסה את פתח הנמל נוטה להתפזר לקראת הצהריים.
• לפני הצהריים - קידי וידי. ירידה שנייה, לארוחה קלה על המים.
• צהריים - קייפ ספיר. נשארים על האוטובוס עד שם, ויורדים רק אם נשאר לפחות סיבוב אחד נוסף אחריכם ביום.
• אחר הצהריים - חזרה לנמל והליכה ברגל ברחוב ווטר.

את דה רומס ומרכז ג'ונסון ג'יאו משאירים ליום השני של הכרטיס. שניהם מקורים, ולכן הם גם תוכנית הגיבוי ליום גשום.

נוסעי קרוז

אונייה שעוגנת לשש-שבע שעות מאפשרת סיבוב מלא ועוד ירידה אחת ארוכה, לא יותר. בוחרים בין סיגנל היל לקייפ ספיר, לא את שניהם, וחוזרים לרציף שעה לפחות לפני מועד העלייה לאונייה - כי אוטובוס שמאחר בארבעים דקות הוא תרחיש שקרה כאן.

ולבוש: גם באוגוסט לוקחים מעיל רוח. שתי התחנות היפות ביותר במסלול חשופות לגמרי לאוקיינוס האטלנטי, והטמפרטורה בראש הגבעה נמוכה בהרבה ממה שמרגישים ברציף.

מתי עדיף לוותר על האוטובוס, ומה החלופה?

מוותרים בשלושה מצבים: כשיש רכב שכור, כשמבקרים מחוץ לעונה, וכשהתוכנית היא רק המרכז והנמל.

רכב שכור

רוב מי שמטייל בניופאונדלנד שוכר רכב ממילא, כי האי עצום והתחבורה הציבורית בו דלה. עם רכב, כל עשר התחנות נגישות בלי תלות בלוח זמנים, ואפשר להישאר בקייפ ספיר עד השקיעה - דבר שהאוטובוס לא מאפשר. מה שמאבדים הוא ההדרכה החיה.

מחוץ לעונה

השירות עונתי. הוא פועל בחודשי הקיץ, מתחילת יוני עד סוף ספטמבר, ובשאר השנה אין אוטובוס תיירים בעיר.

רק המרכז

הנמל, רחוב ווטר, רחוב ג'ורג' והבתים הצבעוניים נגמרים בהליכה. לסיגנל היל אפשר לעלות ברגל בשביל שיוצא מקצה הנמל, למי שיש לו כושר ושעתיים פנויות. לקייפ ספיר אין תחבורה ציבורית, והחלופה היחידה לאוטובוס היא מונית או רכב.

מי שממשיך מכאן לערים אחרות בקנדה ימצא שם שירות מסוג אחר לגמרי, עם תדירות גבוהה ומכשירי שמע בכמה שפות - פרסמנו בנפרד על אוטובוס התיירים באוטווה ועל אוטובוס התיירים באדמונטון.

הצעד הבא פשוט: בודקים אם התאריך שלכם נופל בתוך העונה, מציצים בתחזית הערפל ליום הביקור, ומזמינים את הכרטיס ליום הבהיר מבין השניים.

מה חשוב לדעת לפני שעולים לאוטובוס

• יש בעיר מפעיל אחד וקו אחד - אין מה להשוות בין חברות, רק להחליט אם לעלות.
• הכרטיס תקף ליומיים ואין כרטיס לסיבוב בודד.
• ההדרכה חיה ובאנגלית. אין עברית ואין מכשיר שמע.
• הלולאה נמשכת כשעתיים, והאוטובוס מגיע לכל תחנה בערך פעם בשעה.
• השירות עונתי - פועל בחודשי הקיץ בלבד.
• דמי הכניסה לדה רומס, למרכז ג'ונסון ג'יאו ולמבנה ההיסטורי בקייפ ספיר אינם כלולים.

טעויות שכדאי להימנע מהן

• להזמין כרטיס לסנט ג'ון (Saint John) שבניו ברונזוויק במקום לסנט ג'ונס שבניופאונדלנד - שתי ערים שונות.
• לרדת בקייפ ספיר בסיבוב האחרון של היום ולהיתקע בלי דרך חזרה.
• לתכנן ירידה בארבע-חמש תחנות ביום אחד, כמו בעיר גדולה. עם אוטובוס בשעה זה לא עובד.
• לעלות בסיגנל היל באמצע היום כשאונייה גדולה בנמל - האוטובוס מגיע מלא.
• לצאת בלי מעיל רוח באוגוסט. התחנות היפות חשופות לאוקיינוס.
• לקנות כרטיס כשיש רכב שכור שעומד בחניון המלון.

שאלות נפוצות

האם יש הדרכה בעברית באוטובוס התיירים בסנט ג'ונס?

לא. ההדרכה חיה, מפי מורה דרך מקומי, ובאנגלית בלבד. אין מכשיר שמע ואין אוזניות עם בחירת שפה.

כמה אוטובוסי תיירים יש בסנט ג'ונס?

מפעיל אחד וקו אחד: לולאה של כשעתיים עם 10 תחנות, מהנמל לסיגנל היל, לקידי וידי, לדה רומס ולקייפ ספיר.

איפה עולים על האוטובוס?

בכל אחת מ-10 התחנות. התחנה הראשונה והנוחה ביותר היא ליד מלון אלט ברחוב ווטר 125, מול הנמל. שם גם הסיכוי הטוב ביותר למצוא מקום ישיבה.

האם אפשר לקנות כרטיס על האוטובוס?

עדיף להזמין מראש באינטרנט. בימי קרוז האוטובוסים מתמלאים, ומי שמחזיק כרטיס דיגיטלי עולה ראשון. את האפשרות לשלם במקום בודקים מול המפעיל.

האם האוטובוס מגיע לקייפ ספיר?

כן, וזו הסיבה המרכזית לקנות את הכרטיס. אין תחבורה ציבורית לקייפ ספיר, והחלופות הן מונית או רכב שכור.

האם האוטובוס פועל כל השנה?

לא. השירות עונתי ופועל בחודשי הקיץ, מתחילת יוני עד סוף ספטמבר. את התאריכים המדויקים לעונה בודקים באתר המפעיל.

האם האוטובוס מתאים לנוסעי קרוז?

כן. התחנות בנמל נמצאות על הרציף. בעגינה של יום מספיקים סיבוב מלא וירידה ארוכה אחת, וחוזרים לרציף שעה לפחות לפני העלייה לאונייה.