אוטובוס התיירים בגואנגג'ואו (Guangzhou) משתלם בעיקר למי שמגיע לעיר בפעם הראשונה ליום או יומיים: מפעיל אחד, שלושה קווים מעגליים בכרטיס יומי אחד, יציאה כל חצי שעה בערך וקומה עליונה פתוחה. הדרכה בעברית לא מופיעה ברשימת שמונה השפות, ולכן מתכננים על אנגלית. מי שמכיר את המטרו המקומי יסתדר מהר יותר בלעדיו.

השוואת מחירים והזמנה: אוטובוס הופ און הופ אוף גואנגג'ואו גואנגג'ואו

GetYourGuideבדיקת מחיר

להזמנה ←

Виаторמ-$8.6 ★4.0

להזמנה ←

כדאי להשוות - אותה חוויה עשויה להימכר במחיר שונה אצל כל ספק. לחצו "להזמנה" לבדיקת המחיר והזמינות העדכניים ולתפיסת מקום לתאריך שלכם.

גואנגג'ואו ענקית, והאתרים שלה מפוזרים בין שלושה אזורים שאין ביניהם הליכה סבירה: הרובע המודרני סביב מגדל קנטון, המרכז ההיסטורי סביב מדרחוב בייג'ינג, והעיר הישנה של שיגוואן עם האי שאמיאן. זו בדיוק החלוקה של שלושת הקווים. האוטובוס לא מהיר, אבל הוא מחבר את שלושת האזורים בלי להחליף רכבות ובלי לפענח שילוט בסינית.

ההחלטה האמיתית היא לא "איזה מפעיל" אלא באיזה סדר לנסוע. שניים מהקווים מסיימים לפעול אחר הצהריים ורק אחד ממשיך אל הערב - מי שמתחיל בקו הלא נכון מפסיד חצי מהכרטיס.

מה כולל אוטובוס התיירים בגואנגג'ואו ואיך הוא בנוי?

בגואנגג'ואו פועל שירות Hop On Hop Off אחד בלבד, והכרטיס שלו הוא כרטיס יומי שמכסה שלושה קווים מעגליים נפרדים. אין כאן בחירה בין חברות מתחרות כמו בלונדון או בפריז, ולכן אין גם מה להתלבט בין מותגים. מה שכן צריך להבין הוא שהקווים לא יוצרים לולאה אחת גדולה: כל אחד מהם הוא סיבוב עצמאי באזור אחר של העיר, עם תחנות מעבר ביניהם.

מה מקבלים בכרטיס

• עלייה וירידה חופשית בכל התחנות של שלושת הקווים לאורך היום - יותר משלושים נקודות עניין לאורך המסלולים.
• אוטובוס קומותיים עם קומה עליונה פתוחה, שהיא נקודת התצפית והצילום הטובה ביותר.
• הדרכה קולית מוקלטת בשמונה שפות, שמופעלת אוטומטית לפי מיקום האוטובוס.
• מעקב אחרי מיקום האוטובוסים בזמן אמת דרך מיני-תוכנית מקומית ב-WeChat.

מה לא כלול

הכניסה לאתרים עצמם לא כלולה. העלייה למגדל קנטון, שיט הערב על נהר הפנינה והמוזיאונים שבדרך נרכשים בנפרד. גם אוכל ושתייה לא חלק מהעסקה.

קצב ותדירות

אוטובוס יוצא כל חצי שעה בערך, וסיבוב מלא של קו אחד נמשך בין שעה לשעה וחצי, תלוי בעומס התנועה. זה לא שירות צפוף. מי שמפספס אוטובוס בתחנה מחכה חצי שעה שלמה, ולכן שווה להציץ במיקום האוטובוס לפני שיוצאים מאתר.

את הכרטיס היומי אפשר להזמין מראש דרך הכרטיס לאוטובוס הופ און הופ אוף גואנגג'ואו ב-GetYourGuide - תשלום בכרטיס אשראי ישראלי רגיל ושובר בנייד, בלי להסתבך עם אפליקציות התשלום הסיניות בתחנה.

הקו הצהוב, האדום או הכחול: מה ההבדל ביניהם?

שלושת הקווים מחלקים את העיר לפי תקופות: הצהוב הוא גואנגג'ואו של המגדלים, האדום הוא ההיסטוריה של אלפיים השנים האחרונות, והכחול הוא העיר הישנה של סוחרים, בתי שבט ומדרחובים. ההבדל שמכריע הוא שעות הפעילות. הצהוב פועל מהבוקר ועד הערב, בעוד האדום והכחול מסיימים בסביבות חמש אחר הצהריים.

הקו הצהוב - העיר המודרנית

הקו עובר בין מגדל קנטון (Canton Tower), רובע העסקים ז'וג'יאנג ניו טאון (Zhujiang New Town) והאי היישינשה (Haixinsha) שעל נהר הפנינה. זה הקו של קו הרקיע, כיכר הואצ'נג ורציפי שיט הערב. הוא היחיד שפועל אחרי רדת החשכה, כשהמגדל והגשרים מוארים - וזה הזמן שבו הקומה הפתוחה באמת מצדיקה את עצמה.

הקו האדום - העיר ההיסטורית

התחנות המרכזיות: מדרחוב בייג'ינג (Beijing Road), היכל הזיכרון לסון יאט-סן (Sun Yat-sen Memorial Hall) ומוזיאון מלך נאניואה (Nanyue King Museum), עם פארק יואשיו בסביבה. מתאים למי שרוצה מוזיאון אחד רציני ושוטטות במדרחוב.

הקו הכחול - תרבות לינגנאן

כאן נמצאים בית שבט צ'ן (Chen Clan Ancestral Hall) עם גילופי העץ והאבן, האי שאמיאן (Shamian Island) עם הבניינים האירופיים והשדרות המוצלות, ומדרחוב שאנגשיאג'יו (Shangxiajiu). זה הקו הכי צילומי ביום, והכי נעים להליכה בין התחנות.

השורה התחתונה שלנו: אם יש זמן לשני קווים בלבד, כחול בבוקר וצהוב בערב נותנים את הניגוד הכי חד בין שתי הערים שגואנגג'ואו היא בעצם.

האם יש הדרכה בעברית ומה איכות ההאזנה?

עברית לא מופיעה ברשימת השפות של ההדרכה הקולית. שמונה השפות שפורסמו הן מנדרינית, קנטונזית, אנגלית, יפנית, קוריאנית, רוסית, ספרדית וערבית. ישראלים מאזינים באנגלית, ומי שנוסע עם סבא וסבתא דוברי רוסית ימצא כאן פתרון נוח במיוחד.

רשימת השפות לא אומתה מול עמוד רשמי של המפעיל, שמנהל את השירות בעיקר דרך WeChat ובסינית. לכן בודקים את שדה השפות בעמוד ההזמנה לפני התשלום, במיוחד אם ההדרכה היא הסיבה שבגללה קונים.

איך ההדרכה עובדת בפועל

ההקלטה מופעלת אוטומטית לפי מיקום האוטובוס, ובחלק מהאוטובוסים הגישה אליה היא דרך סריקת קוד QR שליד המושב. המשמעות המעשית: צריך טלפון עם חבילת גלישה שעובדת בסין ואוזניות משלכם. בלי אלה אין הדרכה.

מה מדווחים נוסעים

התלונה שחוזרת בביקורות היא על חוסר אחידות: אוזניות שמחולקות ולא עובדות היטב, ולעיתים אוטובוס שההקלטה בו פשוט לא פעלה באותה נסיעה. מי שכן קיבל הדרכה תקינה מתאר אותה כנעימה ועשירה בפרטים על היסטוריה ואדריכלות. הטיפ שחוזר אצל נוסעים ותיקים הוא לבדוק את ההדרכה מיד עם העלייה, ואם היא לא עובדת - לרדת בתחנה הבאה ולחכות לאוטובוס הבא במקום לנסוע סיבוב שלם בשקט.

מאיפה עולים ואיך מממשים את השובר?

שלוש נקודות משמשות גם לעלייה וגם להחלפת השובר בכרטיס: תחנת מדרחוב בייג'ינג, תחנת מגדל קנטון ותחנת בית שבט צ'ן. בכל אחת מהן מציגים את קוד ה-QR מהשובר לאיש צוות במדים ומקבלים כרטיס. אין צורך להדפיס.

• מגדל קנטון - ליד יציאה A של תחנת המטרו Canton Tower. הנקודה הנוחה ביותר למי שלן ברובע המודרני.
• מדרחוב בייג'ינג - ליד יציאה B של תחנת המטרו Beijing Road. מתאימה למי שלן במרכז ההיסטורי.
• בית שבט צ'ן - צמוד לתחנת האוטובוס העירונית שליד המתחם. נקודת הפתיחה הטבעית של הקו הכחול.

איפה נתקעים

התחנות לא בולטות. נוסעים מדווחים שהשילוט קטן, שעוברי אורח ואפילו צוות בתי מלון לא תמיד יודעים להצביע על המקום, ושנקודת המוצא ליד המגדל כבר הוזזה בעבר. הפתרון הוא לא לחפש שלט אלא לחפש אנשים: בתחנות המרכזיות עומדים אנשי צוות במדים שמנופפים לאוטובוס המתקרב ומכוונים את הממתינים.

שני צעדים חוסכים את רוב הבלבול. מתקינים WeChat לפני הטיסה, כי מיקום האוטובוסים בזמן אמת מוצג רק במיני-תוכנית בתוכו. ושומרים צילום מסך של נקודת המפגש שמופיעה בשובר עצמו, כי היא המעודכנת ביותר.

איך מנצלים יום אחד על שלושת הקווים?

הסדר הנכון הוא כחול, אדום ואז צהוב. שני הקווים ההיסטוריים נסגרים אחר הצהריים, והצהוב ממשיך אל הערב - כך שמי שפותח את היום במגדל קנטון מגלה בשלוש שנשארו לו שעתיים לשני קווים שלמים. זו הטעות הנפוצה ביותר של מי שקונה כרטיס יומי בגואנגג'ואו.

סדר יום מוצע

• בוקר - עולים בתחנת בית שבט צ'ן עם פתיחת השירות, מבקרים במתחם ויורדים שוב באי שאמיאן להליכה של שעה בין הבניינים הקולוניאליים.
• צהריים - עוברים לקו האדום, אוכלים באזור מדרחוב בייג'ינג ובוחרים אתר אחד בלבד: מוזיאון מלך נאניואה או היכל הזיכרון.
• אחר הצהריים המאוחר - קו צהוב אל הרובע המודרני, כשהשמש כבר נמוכה והחום נסבל.
• ערב - סיבוב מלא בקומה העליונה מול המגדל המואר, ואחריו שיט על הנהר או עלייה למגדל למי שהזמין בנפרד.

כמה ירידות ריאליות ביום

ארבע עד חמש. עם תדירות של חצי שעה וסיבוב של שעה ומעלה, כל ירידה עולה לפחות שעה וחצי מהיום, ומי שמנסה לרדת בכל תחנה מסיים עם קו אחד בלבד.

בקיץ הסדר הזה חשוב כפליים. גואנגג'ואו סובטרופית, חמה ולחה מאוד, עם ממטרים פתאומיים בעונה הרטובה, והקומה הפתוחה בשעות הצהריים היא עונש ולא חוויה. בצהריים יושבים בקומה התחתונה הממוזגת או נמצאים בתוך מוזיאון.

מתי המטרו או הליכה עדיפים על האוטובוס?

המטרו עדיף בכל פעם שהמטרה היא להגיע ולא לראות. הרשת של גואנגג'ואו מהירה, זולה מאוד, משולטת גם באנגלית, ויש לה תחנות ממש ליד מגדל קנטון, מדרחוב בייג'ינג, בית שבט צ'ן והיכל הזיכרון לסון יאט-סן. אוטובוס התיירים, לעומת זאת, נוסע בכבישים עמוסים של עיר עם מיליוני כלי רכב, ובשעות העומס סיבוב אחד מתארך משמעותית.

מי צריך לוותר

• מי ששוהה בעיר שלושה ימים ומעלה - יש זמן ללמוד את המטרו, והכרטיס היומי מאבד את היתרון שלו.
• מי שמגיע לתערוכת קנטון ויש לו רק ערב פנוי - לקו הצהוב בלבד אפשר להגיע במטרו ולראות את קו הרקיע ברגל מכיכר הואצ'נג.
• מי שמעוניין באזור אחד - שאמיאן, שאנגשיאג'יו ובית שבט צ'ן קרובים מספיק זה לזה כדי לשלב הליכה ותחנת מטרו אחת.

מי כן מרוויח

משפחות עם ילדים קטנים, מטיילים מבוגרים, ומי שנוחת לעצירת ביניים של יום אחד בדרך ליעד אחר בסין. שלוש רכבות, שלושה מעברים תת-קרקעיים ארוכים ושלוש יציאות שצריך לזהות בסינית הם לא מעט מאמץ ביום חם, והאוטובוס מחליף את כל זה בישיבה אחת מול הנוף.

שילוב של השניים עובד הכי טוב. נוסעים באוטובוס כדי לראות, וחוזרים למלון במטרו כשהרגליים כבר לא נושאות - בלי לחכות חצי שעה לאוטובוס האחרון של הקו.

מי שממשיך מכאן לערים אחרות באזור ימצא מבנה דומה של קווים בכרטיס אחד: אוטובוס התיירים במקאו ואוטובוס התיירים בשנגחאי.

איפה מזמינים ומה בודקים לפני התשלום?

השווינו את אותו כרטיס יומי בארבע פלטפורמות ההזמנה שאנחנו עוקבים אחריהן - GetYourGuide, Headout, Tiqets ו-Viator - ומצאנו אותו זמין להזמנה בשתיים בלבד. המוצר זהה בשתיהן: אותו מפעיל, אותם שלושה קווים, אותו כרטיס יומי. ההבדל הוא במחיר ביום ההזמנה ובתנאי הביטול, וטבלת המחירים החיה מציגה את שניהם זה לצד זה.

האפשרות השנייה היא הכרטיס לאוטובוס הקומותיים של גואנגג'ואו ב-Viator, שנוח במיוחד למי שכבר מנהל שם הזמנות נוספות לטיול ורוצה את כל השוברים באפליקציה אחת.

שלושה דברים לבדוק בעמוד ההזמנה

• תאריך - השובר נקשר ליום שנבחר בהזמנה. לא קונים "ליתר ביטחון" בלי לדעת באיזה יום נוסעים.
• תנאי ביטול - מזג האוויר בגואנגג'ואו משתנה מהר, ואפשרות ביטול חינם עד יום לפני שווה יותר מהפרש קטן במחיר.
• ילדים - במכירה הישירה של המפעיל ילדים נמוכים מ-1.4 מטר נוסעים בחינם עם מבוגר. באתרי ההזמנה הכלל עשוי להיות לפי גיל, ולכן קוראים את סעיף הילדים לפני שמוסיפים כרטיס.

למה לא לקנות במקום

אפשר, אבל זה מסורבל לתייר. המכירה הישירה מתבצעת דרך מיני-תוכנית בסינית בתוך WeChat ובתשלום נייד מקומי, ומי שלא הגדיר מראש ארנק דיגיטלי עם כרטיס זר ייתקע בתחנה. הזמנה מראש עוקפת את כל זה.

הצעד הבא פשוט: בוחרים את היום עם התחזית היבשה ביותר, מזמינים כרטיס עם ביטול חינם, מתקינים WeChat ומורידים חבילת גלישה לסין - ובבוקר הנסיעה מתייצבים בתחנת בית שבט צ'ן עם אוזניות בכיס.

מה חשוב לדעת לפני שעולים לאוטובוס

• הכרטיס היומי מכסה את שלושת הקווים, אבל רק הצהוב פועל בערב - האדום והכחול מסיימים בסביבות חמש אחר הצהריים.
• עברית לא מופיעה ברשימת שמונה שפות ההדרכה. מאזינים באנגלית, ויש גם רוסית, ספרדית וערבית.
• אוטובוס יוצא כל חצי שעה בערך. בודקים את מיקומו במיני-תוכנית ב-WeChat לפני שיוצאים מאתר.
• מביאים אוזניות משלכם וחבילת גלישה שעובדת בסין - בחלק מהאוטובוסים ההדרכה נפתחת בסריקת קוד QR שליד המושב.
• את השובר מחליפים בכרטיס אצל איש צוות במדים באחת משלוש התחנות: מגדל קנטון, מדרחוב בייג'ינג או בית שבט צ'ן.
• הכניסה לאתרים, העלייה למגדל קנטון ושיט הערב על נהר הפנינה לא כלולים בכרטיס.

טעויות שכדאי להימנע מהן

• להתחיל את היום בקו הצהוב ליד מגדל קנטון - ואז לגלות שלשני הקווים ההיסטוריים נשארו שעתיים עד הסגירה.
• לחפש שלט תחנה במקום לחפש את אנשי הצוות במדים. השילוט קטן וקל לפספס אותו.
• לעלות בלי אוזניות ובלי אינטרנט בטלפון ולהישאר סיבוב שלם בלי הדרכה.
• לשבת בקומה הפתוחה בצהרי יום קיץ לח במקום לשמור אותה לשעות הערב.
• להשתמש באוטובוס כתחבורה מנקודה לנקודה בשעות העומס, כשהמטרו עושה את אותה דרך ברבע מהזמן.
• לנסות לקנות כרטיס בתחנה בלי ארנק דיגיטלי סיני מוגדר מראש.

שאלות נפוצות

יש הדרכה בעברית באוטובוס התיירים בגואנגג'ואו?

עברית לא מופיעה ברשימת השפות. ההדרכה המוקלטת זמינה בשמונה שפות: מנדרינית, קנטונזית, אנגלית, יפנית, קוריאנית, רוסית, ספרדית וערבית. כדאי לוודא את רשימת השפות בעמוד ההזמנה לפני התשלום.

כמה קווים יש ומה ההבדל ביניהם?

שלושה קווים בכרטיס אחד. הצהוב עובר ברובע המודרני סביב מגדל קנטון ופועל גם בערב, האדום עובר במרכז ההיסטורי סביב מדרחוב בייג'ינג, והכחול עובר בעיר הישנה עם בית שבט צ'ן והאי שאמיאן. האדום והכחול מסיימים אחר הצהריים.

מאיפה עולים על האוטובוס?

שלוש נקודות העלייה והמימוש המרכזיות הן תחנת מגדל קנטון ליד יציאה A של המטרו, תחנת מדרחוב בייג'ינג ליד יציאה B של המטרו, ותחנת בית שבט צ'ן. מציגים את קוד ה-QR מהשובר לאיש צוות במדים.

אפשר לקנות כרטיס ישירות על האוטובוס?

המכירה הישירה מתבצעת דרך מיני-תוכנית בסינית בתוך WeChat ובתשלום נייד מקומי. לתייר ישראלי פשוט יותר להזמין מראש באתר הזמנות בינלאומי, לשלם בכרטיס אשראי רגיל ולהגיע עם שובר בנייד.

ילדים נוסעים בחינם?

במכירה הישירה של המפעיל ילדים נמוכים מ-1.4 מטר נוסעים בחינם, ילד אחד לכל מבוגר. באתרי ההזמנה הכלל עשוי להיות מוגדר לפי גיל, ולכן בודקים את סעיף הילדים בעמוד ההזמנה.

כל כמה זמן יוצא אוטובוס וכמה זמן נמשך סיבוב?

אוטובוס יוצא כל 30 דקות בערך, וסיבוב מלא של קו אחד נמשך בין שעה לשעה וחצי, תלוי בעומס התנועה. ביום אחד ריאלי לרדת בארבע עד חמש תחנות.

האוטובוס עדיף על המטרו?

לא כתחבורה. המטרו מהיר וזול בהרבה ומגיע לרוב האתרים. האוטובוס עדיף כשרוצים לראות את העיר מלמעלה, לחבר שלושה אזורים בלי החלפות, או כשנוסעים עם ילדים קטנים ומטיילים מבוגרים ביום חם.