אוטובוס תיירים וינדזור הוא קו אחד בלבד, של גולדן טורס (Golden Tours): לולאה של כשעה באוטובוס קומותיים פתוח סביב טירת וינדזור, איטון והלונג ווק, עם כרטיס ל-24 שעות והדרכה מוקלטת בחמש שפות - בלי עברית. למי שמתקשה בהליכה הוא שווה כסיבוב ישיבה אחד; לרוב המטיילים הרגליים עדיפות.

השוואת מחירים והזמנה: גולדן טורס וינדזור

Viatorמ-$26.9 ★3.4 · 221 ביקורות

להזמנה ←

כדאי להשוות - אותה חוויה עשויה להימכר במחיר שונה אצל כל ספק. לחצו "להזמנה" לבדיקת המחיר והזמינות העדכניים ולתפיסת מקום לתאריך שלכם.

השווינו את אותו כרטיס אצל GetYourGuide, Headout, Tiqets ו-Viator. זה אותו אוטובוס ואותו מסלול בכל מקום, וההבדל הוא רק במחיר ובתנאי הביטול שמופיעים בטבלה החיה. הדירוג אצל Viator עומד על 3.4 מתוך 5 לפי כ-220 ביקורות - נמוך ביחס לאוטובוסי תיירים בערים אחרות, והסיבה חוזרת כמעט בכל ביקורת: התדירות.

וינדזור (Windsor) קטנה. הטירה, הגשר לאיטון ותחילת הלונג ווק נמצאים במרחק דקות הליכה זה מזה, ולכן השאלה האמיתית היא לא "איזה קו" אלא "האם בכלל". התשובה תלויה בשני דברים: כמה קל לכם ללכת, וכמה זמן יש לכם בעיר.

האם אוטובוס התיירים בוינדזור שווה את הכסף?

לרוב המטיילים הישראלים שמגיעים ליום אחד מלונדון - לא. מרכז וינדזור נכנס כולו לרבע שעה הליכה, והאוטובוס יוצא בערך פעם בשעה, כך שכל ירידה בתחנה עולה לכם שעה של המתנה מתוך יום שממילא קצר.

יש מקרה אחד שבו הוא כן מצדיק את עצמו. מי שמטייל עם הורים מבוגרים, עם ברך בעייתית או אחרי בוקר ארוך בתוך הטירה, מקבל שעה של ישיבה בקומה הפתוחה עם נוף על החומות, על איטון ועל השדרה המלכותית, בלי לטפס את הגבעה של העיר ובלי ללכת את הקטעים הארוכים שמחוץ למרכז.

מה מקבלים בפועל

• סיבוב אחד מלא של כשעה - זה השימוש הנכון בכרטיס.
• נקודות שרחוקות להליכה: האזור של פרוגמור והקצה של הפארק המלכותי, שרוב המבקרים ליום אחד לא מגיעים אליהם ברגל.
• מה שלא מקבלים: כניסה לטירה או לכל אתר אחר, וגם לא "עלה ורד" אמיתי, כי התדירות לא מאפשרת את זה.

העמדה שלנו ברורה: זה סיור פנורמי בישיבה, לא אמצעי תחבורה. מי שקונה אותו עם הציפייה הזו יוצא מרוצה; מי שמצפה לקו עירוני תכוף כמו בלונדון מתאכזב, וזה בדיוק מה שמסביר את הדירוג הבינוני של המוצר.

גולדן טורס וינדזור: מה כולל המסלול ואיפה עוצרים?

המסלול הוא לולאה אחת של כשעה שיוצאת מרחוב תמז למרגלות הטירה, עוברת את וינדזור ואיטון וחוזרת לנקודת המוצא. יש בו כעשר תחנות, ומותר לעלות ולרדת בכל אחת מהן במשך 24 שעות מרגע העלייה הראשונה.

הנקודות המרכזיות לאורך הדרך

• טירת וינדזור (Windsor Castle) - החומות והמגדל העגול נראים היטב מהקומה העליונה.
• איטון קולג' (Eton College) - בית הספר שבו למדו ראשי ממשלה ובני משפחת המלוכה, מעבר לנהר.
• הלונג ווק (The Long Walk) - השדרה הישרה שיורדת מהטירה אל הפארק המלכותי.
• כנסיית השילוש הקדוש (Holy Trinity Church) - כנסיית חיל המצב של העיר.
• פרוגמור האוס (Frogmore House) - אחוזה מלכותית בתוך הפארק, שסגורה למבקרים ברוב ימות השנה.

מה כלול בכרטיס

הכרטיס כולל נסיעה חופשית ל-24 שעות, הדרכה מוקלטת באוזניות ו-Wi-Fi חינם באוטובוס. כניסות לאתרים, אוכל ושתייה לא כלולים. יש רק אורך כרטיס אחד, כך שאין כאן התלבטות בין 24 ל-48 שעות כמו בערים גדולות.

ההזמנה מראש נותנת שובר לנייד ואפשרות ביטול, וזה היתרון שלה על קנייה במקום: אם מזג האוויר מתהפך, לא נתקעים עם כרטיס לקומה פתוחה בגשם. הכרטיס זמין דרך הכרטיס ל-24 שעות של גולדן טורס וינדזור, והמחירים המעודכנים של כל הספקים מופיעים בטבלת ההשוואה.

באיזו תדירות יוצא האוטובוס ולמה זה משנה הכול?

האוטובוס יוצא בערך פעם בשעה, כשבע יציאות ביום, עם הפסקה ארוכה סביב הצהריים. בדקנו את לוח היציאות באתר המפעיל: היציאה הראשונה מתחנת התיאטרון בסביבות 9:30, האחרונה בסביבות 16:30, ובין היציאה של לפני הצהריים לזו שאחריהן יש פער של כמעט שעתיים.

זו הנקודה שמכריעה. בעיר שבה הלולאה כולה אורכת שעה, אוטובוס אחד לשעה אומר שכל ירידה היא התחייבות לשעה לפחות בתחנה, ואם ירדתם לפני הפסקת הצהריים - ליותר מזה. מטיילים מדווחים שוב ושוב על אותו תרחיש: הגיעו לתחנה בזמן, וגילו שהאוטובוס הבא יוצא רק בעוד שעה כי הנהג בהפסקה.

שלושה דברים שכדאי לדעת על הלוח

• הלוח עונתי. בקיץ התדירות עשויה לעלות ובחורף השירות מצטמצם, לעיתים לסופי שבוע בלבד. בודקים את הלוח בשבוע הנסיעה, לא חודש לפני.
• האוטובוס האחרון מוקדם. מי שיורד באחת התחנות הרחוקות אחר הצהריים עלול לחזור ברגל.
• הכרטיס ל-24 שעות כמעט חסר משמעות ליום אחד. הוא שימושי רק למי שלן בעיר ורוצה סיבוב נוסף בבוקר שלמחרת.

המסקנה המעשית פשוטה. מתכננים את היום סביב שעת יציאה אחת מסוימת, מגיעים לתחנה עשר דקות לפני, ועושים סיבוב שלם בלי לרדת.

האם יש הדרכה בעברית ובאילו שפות מקשיבים?

אין הדרכה בעברית באוטובוס התיירים של וינדזור. ההדרכה המוקלטת זמינה בחמש שפות: אנגלית, ספרדית, איטלקית, גרמנית וסינית, ומי שלא מרגיש בנוח באחת מהן יקבל בעיקר נסיעת נוף.

גם דוברי אנגלית טובה לא צריכים לצפות להרצאה רציפה. לפי דיווחי נוסעים, ההסברים קצרים ותופסים רק חלק קטן מהשעה, ולפעמים קטע נקטע באמצע ועובר לנקודה הבאה כשהאוטובוס מתקדם מהר מהצפוי. מנגד, כמה ביקורות מהעונה האחרונה משבחות את אנשי הצוות על האוטובוס, שמעדכנים בעל פה על המסלול ועל שעות החזרה.

איך מפיקים יותר מההדרכה

• מביאים אוזניות חוטיות משלכם עם שקע רגיל. האוטובוס מחלק אוזניות חינם, אבל האיכות שלהן בסיסית.
• יושבים בקומה העליונה, שם רואים את מה שההקלטה מתארת מעל גובה החומות והגדרות.
• קוראים מראש חצי עמוד על הטירה ועל איטון. עם הרקע הזה גם הסבר קצר באנגלית מספיק.

למשפחות עם ילדים שלא מבינים אנגלית זה שיקול אמיתי. שעה על קומה פתוחה בלי הסבר שהם מבינים היא ארוכה, ועדיף לשלב אותה עם משהו שמעניין אותם, כמו חילופי המשמר ליד הטירה.

איפה עולים ואיך מממשים את השובר?

נקודת העלייה המרכזית היא תחנת האוטובוס שליד תיאטרון רויאל (Theatre Royal) ברחוב תמז, ממש מתחת לחומות הטירה. משם יוצאות כל היציאות שבלוח, ולשם חוזרת הלולאה.

אין משרד כרטיסים שצריך לחפש. מציגים לנהג את השובר בנייד, הוא ממיר אותו לכרטיס, ומאותו רגע מתחילות 24 השעות. אפשר לעלות גם בכל תחנה אחרת לאורך המסלול, אבל בתחנות הביניים קשה יותר לדעת מתי האוטובוס יגיע, ולכן העלייה הראשונה עדיף שתהיה מתחנת התיאטרון.

איך מגיעים לתחנה

• ברכבת מלונדון: שתי תחנות הרכבת של וינדזור נמצאות במרכז, ומשתיהן הולכים דקות ספורות עד רחוב תמז. מתחנת וינדזור ואיטון ריברסייד התחנה כמעט מעבר לכביש.
• מהטירה: יורדים במורד הרחוב לכיוון הנהר.

נגישות, עגלות וחיות

האוטובוס מקבל כיסאות גלגלים מתקפלים בלבד, והעלייה לקומה הפתוחה היא במדרגות תלולות. עגלת תינוק מקפלים ומשאירים בקומה התחתונה. מי שלא יכול לטפס יושב למטה, מאחורי חלון, ומפסיד חלק גדול מהנוף - וזה שיקול שכדאי לקחת בחשבון לפני שמזמינים בשביל סבא וסבתא.

איך מנצלים יום אחד בוינדזור עם הכרטיס?

הסדר שעובד: טירה בבוקר, אוטובוס אחרי הצהריים. הטירה היא הסיבה שבאתם, התורים בה מתארכים ככל שהיום מתקדם, ושעה של ישיבה על קומה פתוחה מתאימה בדיוק לרגע שבו הרגליים כבר עייפות.

סדר יום מוצע

• בוקר: מגיעים ברכבת מוקדם ונכנסים ישר לטירה. הטירה סגורה בדרך כלל בימי שלישי ורביעי, אז בודקים את היום לפני שקונים כרטיס רכבת.
• צהריים: אוכלים במרכז בזמן שהאוטובוס בהפסקת הצהריים שלו. כך ההפסקה שלו לא באה על חשבונכם.
• אחר הצהריים: עולים ליציאה הראשונה שאחרי ההפסקה ועושים סיבוב מלא אחד בלי לרדת.
• סוף היום: חוצים ברגל את גשר הולכי הרגל לאיטון, או הולכים כמה מאות מטרים על הלונג ווק בשביל התמונה של הטירה מרחוק.

ואם בכל זאת רוצים לרדת

יורדים בתחנה אחת בלבד, ורק ביציאות של אחר הצהריים המוקדמות, כשיש עוד שתי יציאות אחריכם. התחנה ההגיונית היא איטון, כי ממנה אפשר לחזור ברגל למרכז בתוך רבע שעה אם האוטובוס מתעכב, בעוד שמהתחנות שבצד של הפארק החזרה ברגל ארוכה בהרבה.

בקיץ הקומה העליונה חשופה לגמרי. כובע ומים הם לא המלצה כללית אלא תנאי לשעה נעימה, ובסתיו ובאביב אותה קומה קרה ורוחנית יותר ממה שנראה מהרחוב.

מתי עדיף ללכת ברגל או לוותר על האוטובוס?

אם אתם הולכים בלי קושי ויש לכם פחות מיום שלם בעיר - ותרו. הטירה, רחוב הקניות, הגשר לאיטון והכניסה ללונג ווק נמצאים כולם ברדיוס של עשר עד חמש עשרה דקות הליכה, והמסלול הרגלי עובר ברחובות שהאוטובוס בכלל לא נכנס אליהם.

מי צריך לוותר

• מי שמגיע לחצי יום בדרך חזרה ללונדון או בשילוב עם אתר נוסף. הטירה לבדה לוקחת שעתיים עד שלוש.
• משפחות עם ילדים קטנים שלא מבינים את שפות ההדרכה ולא יחזיקו שעה בישיבה.
• מי שמגיע ביום גשום. בקומה התחתונה הסיור מאבד את רוב הערך שלו.
• מי שמצפה לקו תכוף. אוטובוס אחד לשעה לא ישתנה כי קניתם כרטיס.

מי כן ירוויח

מטיילים מבוגרים, מי שמתקשה בעליות, ומי שלן בוינדזור ורוצה לראות את השוליים של העיר בלי מונית. לכל אלה שעה אחת בישיבה נותנת תמונה שלמה של המקום במחיר סביר, בתנאי שיודעים מראש שאין עברית ושהאוטובוס לא מחכה.

אוטובוסי תיירים עובדים טוב יותר בערים אנגליות שבהן האתרים מפוזרים: פרסמנו בנפרד את אוטובוס התיירים בקיימברידג' ואת אוטובוס התיירים בברייטון, ושם החשבון יוצא אחרת.

הצעד הבא: פותחים את לוח היציאות של המפעיל לתאריך שלכם, בוחרים שעת יציאה אחת של אחר הצהריים, ורק אז מזמינים כרטיס עם ביטול חינם.

מה חשוב לדעת לפני שעולים לאוטובוס

• בוינדזור יש מפעיל אחד וקו אחד - אין מה להשוות בין חברות, רק בין ספקי כרטיסים.
• אין הדרכה בעברית. השפות: אנגלית, ספרדית, איטלקית, גרמנית וסינית.
• האוטובוס יוצא בערך פעם בשעה ויש הפסקת צהריים ארוכה - מתכננים לפי שעת יציאה מסוימת.
• הכרטיס לא כולל כניסה לטירת וינדזור או לכל אתר אחר.
• הלוח משתנה בין העונות, ובחורף השירות מצטמצם - בודקים בשבוע הנסיעה.
• הקומה העליונה פתוחה לגמרי: שמש בקיץ, רוח וקור בשאר השנה.

טעויות שכדאי להימנע מהן

• לרדת בתחנה רחוקה לפני הפסקת הצהריים ולהיתקע בה כמעט שעתיים.
• לקנות את הכרטיס כאמצעי תחבורה בתוך העיר - המרכז קטן מדי והאוטובוס נדיר מדי.
• להניח שיש עברית כמו בחלק מאוטובוסי התיירים בערים גדולות.
• להגיע ביום שלישי או רביעי בלי לבדוק שהטירה פתוחה, ולהישאר רק עם האוטובוס.
• להשאיר את הסיבוב לסוף היום ולגלות שהיציאה האחרונה כבר יצאה.
• להזמין לסבא וסבתא בלי לקחת בחשבון שהעלייה לקומה הפתוחה היא במדרגות.

שאלות נפוצות

יש הדרכה בעברית באוטובוס התיירים בוינדזור?

לא. ההדרכה המוקלטת זמינה באנגלית, ספרדית, איטלקית, גרמנית וסינית בלבד.

כמה זמן לוקח סיבוב מלא?

כשעה. בימים עמוסים בתנועה הלולאה יכולה להתארך, ולכן לא מתכננים רכבת חזרה צמוד לסוף הסיבוב.

איפה עולים על האוטובוס?

בתחנת האוטובוס שליד תיאטרון רויאל ברחוב תמז, מתחת לחומות הטירה. אפשר לעלות גם בכל תחנה אחרת במסלול, אבל משם קשה יותר לדעת מתי האוטובוס יגיע.

צריך להדפיס את השובר?

לא. מציגים את השובר בנייד לנהג, והוא ממיר אותו לכרטיס. 24 השעות מתחילות מרגע העלייה הראשונה.

האוטובוס פועל בשבת ובחגים?

הוא פועל גם בשבת. בחגים בריטיים ובחורף הלוח מצטמצם, ולכן בודקים את לוח היציאות של המפעיל לתאריך המדויק.

הכרטיס כולל כניסה לטירת וינדזור?

לא. הכרטיס כולל רק את הנסיעה, ההדרכה המוקלטת ו-Wi-Fi. כרטיס לטירה קונים בנפרד.

מתאים לעגלת תינוק או לכיסא גלגלים?

עגלה מקפלים ומשאירים בקומה התחתונה. האוטובוס מקבל כיסאות גלגלים מתקפלים בלבד, והעלייה לקומה הפתוחה היא במדרגות.